הברזתי מכאן כל כך הרבה זמן, ואני מתייסרת על כך.. אבל תגידו, זה יהיה נורא אם אני אבריז לעוד שלושה שבועות??
לא, כי פשוט... יש לי עוד מעט יומולדת, והאיש שלי נתן לי במתנה נסיעה נפלאה לאיטליה..
אז מה אני אגיד לו, היי, חכה רגע, אני לא יכולה לבוא כי אני צריכה לכתוב בבלוג שלי??
תוותרו לי.
אני נוסעת היום, וחוזרת קצת אחרי אמצע מאי.
מבטיחה להביא אתי, חוץ מנעליים גבינות יין ותבלינים ובאצ'י, גם הרבה הרבה סיפורים, ואפילו יומן מסע מפורט.
אז.. STAY TUNED, יש למה לצפות !
צ'או ואריבדרצ'י..
תמיד תהיתי איך זה יכול להיות שהורים יאהבו ילד אחד שלהם יותר מאשר את האחרים.
הייתי בטוחה שזה בלתי אפשרי..
והנה, מסתבר, שאני חוטאת בזה...
מאז נולד לי ולאיה אתר המתכונים - פשוט הזנחתי כל דבר אחר, ובמיוחד את הבלוג הזה..
כן, כן, יש לי תירוצים מכאן ועד אמריקה.. וכמה מהם אפילו טובים.
אבל בשורה התחתונה - הבלוג הזה הפך להיות מדבר שממה ועל כך מגיעות לי עשר מכות מצריים..
כנראה שהאנרגיה שלנו באמת נעה במעגלים סגורים, ואם משקיעים יותר בצד אחד, יש פחות לצד השני..
אז חכו לי טיפה, אל תיעלמו. אחרי החג. אני מבטיחה. לחזור בגדול, אולי עם איזה פרוייקט חדש. (יש לי יומיים לשבור את הראש? הצעות יתקבלו בברכה..)
בינתיים, סליחה מכל אלה שנכנסים יומיום לבדוק מה חדש ומוצאים רק ישן,
ותודה רבה לכל מי שכתב לי בדאגה - השתדלתי לענות לכולכם, אלא אם כן נראתם לי כמו וירוס..