4.5.08

ברוכים הבאים ל....טירונות....

.

צעד קדימה שניים אחורה, סקובי דו... ככה נוהגים במדבר?

תודה רבה לגילת המלכה ששלחה אלי את הקישור לקטע הוידאו הזה של "נהיגת שטח".
אני מקווה שכשאני אקח את הגה הג'יפ ליד - תהיה לי קצת יותר הצלחה בנסיעה קדימה.

למזלי הרב, אל תשאלו אותי אם זה טוב או רע כי זה באמת שנוי במחלוקת, האוטו שלי הוא בעל גיר רובוטי, כלומר הוא גם אוטומט וגם הילוכים ידניים. אני אמורה לזפזפ ביניהם לפי תנאי הכביש. אבל מה, אני מפונקת, נוסעת רק על האוטומט.
לפעממממים... ככה לעיתים רחוקות, כשאני צריכה להרביץ ספיד בקסטל, אני מעבירה להילוך ידני, שלא יחליד, ואיך שהאוטו צובר תאוצה אני מיד חוזרת לאוטומט.
והנה --- מיום שישי, אני נוהגת על האוטו רק עם הילוכים ידניים! ראשון, שני, שלישי, חזרה לשני, לעלות לרביעי וכו' -- וואי איזה ניג'וס!
אבל אמרו להתאמן על נהיגת הילוכים לקראת המסע, אז אני - ילדה טובה ירושלים - מתאמנת.
ואם מישהו ישאל ממתי בדיוק אני עושה כל מה שאומרים (האמת, אני שונאת שאומרים לי מה לעשות...) אני פשוט אענה שתפסתי פחד מהרס"רית הקשוחה שהולכת להיות מנהלת המסע שלנו. שיואו, מה זה החזיקה אותנו קצר במפגש ההכנה שהתקיים בבית התרבות בניר צבי ביום שישי האחרון. אמנם בהמשך היא קצת התרככה והראתה לנו גם איזה פן חייכני או לפחות חברמני, אבל בגדול - קשוחה קשוחה...

"כל 5 דקות איחור - פחות חצי שעה שינה!"
או, למישהי שאיחרה בכמה דקות: "עכשיו מגיעים? השיירה כבר במרחק קילומטרים מכאן!"
בקיצור, כל טראומות הטירונות עולות וצפות במוחי, אבל אני לא מקטרת. אני יודעת שאין לה ברירה, כי אין שום דרך אחרת לנהל מסע של כשישים קצ'קעס כמונו אם לא משליטים בו משמעת ברזל.

אז קיבלנו תידרוך בע"פ, קיבלנו קצת הנחיות לנהיגת שטח, התוודענו לרופאה שמתלווה למסע, קיבלנו חומר כתוב עם רשימת כל המשתתפות וקצת מידע על הטיסות, לוח משימות, רשימת ציוד וכו', ו.... קיבלנו גם את בגדי המלכות... מכנסיים, חולצות טריקו, סווטשירט'ס, ג'קט פליז אדום (אדום? אני? אדום???)

לאורך כל המסע - זו הולכת להיות התלבושת האחידה. לא לובשים שום בגד אחר, אולי רק בלילה, בתוך השק שינה. מה, עוד לא אמרתי שכל הלינות הן באוהלים ובשקי שינה?
אז הנה, עכשיו אני אומרת. בחוץ 4-5 מעלות, ואם שק השינה לא יהיה מספיק חם, בבוקר יכינו מאתנו ארטיקים לנמרים.

יש המון הכנות לקראת המסע.
ביקשו מאתנו לא כל כך לפרסם פרטים כדי לא לקלקל את ההפתעה למלכות שתצאנה במקצים הבאים, וזה קצת נוטל ממני את חדוות הדיווח, אבל נראה, בטח כשאני אהיה בשטח יהיה לי הרבה חומר להתפייט עליו. צבע העיניים של האריות או אורך החדק של הפילים. כל השאר אמור להשאר די חסוי.

אהההה ולא סיפרתי עדיין על הצוות שלי, צוות 7.
ורד, הילה ויעלי המקסימות, שלוש צוציקיות בגילאי הילדים שלי, שלושתן ג'יפאיות (מלשון ג'יפ, לא מלשון ג'יפה חס וכרפס) מדופלמות, דוהרות להן בכבישי הארץ כל אחת בג'יפ מדונדש. איזה, איזה סיכוי יש לי "נגדן"... בננות, אני נשבעת לכן שאני מתאמנת על המהלכים כל הזמן, אל תפחדו

אם היתה קופצת לי עכשיו ג'יני מאיזה בקבוק ונותנת לי משאלה, הייתי מבקשת שיהיה כבר
ה - 15 לחודש. אין לי סבלנות לחכות!





לקריאת כל חוויות המסע