|
זהו המדור שלכם, הקוראים... אם ברצונכם לשתף אותנו במשהו משלכם, מקורי שכתבתם, או סיפור ששמעתם/קראתם, שלחו אלי במייל, ואשמח לתת לזה במה, בציון שמכם כמובן !  31.12.03 תודה לדודי על הקטע הבא: "מיליונר" שאלו פעם מיליארדר זקן:איך נהיית כזה עשיר? תראו, ענה להם, פעם הייתי נער עני מאוד, אפילו בגד ללבוש לא היה לי לילה אחד בעודי רעב מאוד, מצאתי תפוח ברחוב. לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רציתי לאכל אותו אבל,חשבתי לעצמי, אם אוכל אותו אני אהיה רעב שוב עוד מעט החלטתי למכור אותו. ניקיתי והברקתי את התפוח בחולצתי , ולבסוף מכרתי אותו. בכסף קניתי 2 תפוחים. גם אותם הברקתי ומכרתי.. ככה עשיתי יום יום עד שסבתא שלי מתה והורישה לי מליון דולר 30.12.03 תודה לרז שץ ששלח לכאן את הקטע הבא, פרי מקלדתו: אללה הוא אכבר (האלוהים הוא גדול) בליל סערה מטוס אירני נקלע למצוקה מנוע המטוס מקולקל הטיס בקשר לעזרה קורא, בטון מבוהל מוסלמים אדוקים מוסלמים צדיקים האם משהוא אותי שומע מטוסי בצרה , המנוע מקרטע שקט בקשר אין קול ואין עונה הטייס המבוהל מחפש עזרה אני מוכן לקבל עזרה גם מכופרים רק שלא יהיו יהודים ארורים שקט בקשר, אף אחד לא עונה הטיס במצוקה ובבקשת עזרה הוא כמעט בבכי פונה גם מיהודים אני מוכן לקבל עזרה שקט בקשר ולפתע נשמע קול , מדברים ממגדל הפקוח בלוד ,ישראל האם אתה יודע עברית ?, הקול שואל ! לא רק אנגלית , הטיס ממלמל אם כך ידידי היקר חזור בדיוק על כל מה שאומר.. שם לב, וחזור אחרי כל מילה מוכן ?.חזור אחרי.. יתגדל ויתקדש שמי רבה.... ולמי שעדיין לא הבין האירני למד תפילה עתיקה ורגע לפני שיתרסק למד על גדולת האלוהים (אצלם אללה) השיר מוקדש לאותו מנהיג אירני אידיוט ופנאטי שמוכן לקבל עזרה מכל העולם רק לא מהכופר הציוני רז שץ 29 דצמבר 2003 גבעתיים 30.12.03 תודה לסעיד נבואני על הרשימה הבאה שמעלה חיוכים: מחשבות על נישואין יש לך שתי אופציות בחיים: להשאר רווק ולהרגיש אומלל, או להתחתן ולרצות למות... להתחתן זה כמו ללכת עם חברים למסעדה. אתה מזמין מה שחשקת. כשאתה רואה מה קיבלו האחרים, אתה חושב שהיית צריך להזמין את מה שיש להם. במסיבה, אשה שואלת את חברתה: נדמה לי שאת עונדת את הטבעת באצבע הלא נכונה? עונה החברה: נכון, כי אני נשואה לאיש הלא נכון... לאחר מריבה, הבעל אומר לאשתו: את יודעת, כשהתחתנתי אתך הייתי אידיוט! והיא עונה לו: כן, אבל אז הייתי מאוהבת ולא הבחנתי בזה שאתה אידיוט! אשה פרסמה מודעה בעיתון: מחפשת בעל. היא קיבלה מאות מכתבים בהם היה כתוב: קחי את שלי! ( זה עובד גם הפוך...) כשאשה גונבת לך את הבעל, אין נקמה מתוקה מאשר שתשאר אתו... גבר הוא בלתי-גמור עד שהוא מתחתן. אחרי זה הוא גמור. ילד שואל את אבא: כמה עולה להתחתן? האבא עונה: לא יודע, עוד לא סיימתי לשלם.. ילד שואל: אבא, זה נכון שבהרבה ארצות באפריקה הגבר לא מכיר את אשתו עד אחרי החתונה? אבא עונה: כן, זה קורה בכל מקום בעולם.. היה פעם גבר שאמר: לא ידעתי מה הוא האושר האמיתי עד שהתחתנתי, ואז זה כבר היה מאוחר מדי... אשה אחת אמרה לחברה שלה: אני זו שהפכתי את בעלי למיליונר. והחברה שאלה: למה? מה הוא היה לפני החתונה? ענתה האשה: מולטימיליונר... הנישואין הם נצחונו של הדימיון על פני האינטיליגנציה. הנישואין השניים הם נצחונה של התקווה על פני חוסר הלמידה מן הנסיון הראשון.. לולא הנישואין, הגברים היו מסיימים את חייהם במחשבה שהם לעולם לא עושים טעוית.. במהלך מריבה לוהטת על כסף וחסכון, הבעל אומר: לו למדת לבשל והיה לך הרצון לנקות את הבית, היינו יכולים לפטר את העוזרת. רותחת האשה ועונה: ככה? לו למדת לעשות אהבה, יכולנו לפטר את הנהג, וגם את הגנן! הדרך היעילה לזכור את היום הולדת של אשתך, זה לשכוח אותו פעם אחת! גבר אומר לחברו בגאווה: אשתי היא מלאך. עונה החבר: יש לך מזל. אשתי עדיין בחיים... 28.12.03 תודה ענקית לריקי על הקטע הנפלא הזה של מיכל סנונית. קצת ארוך, אבל שווה קריאה. לא להחמיץ! צפור הנפש מאת: מיכל סנונית עמוק עמוק בתוך הגוף שוכנת לה הנפש איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קימת. ולא סתם יודעים שהיא קימת, יודעים גם מה יש בתוכה. בתוך הנפש, במרכזה, עומדת לה על רגל אחת צפור. צפור ששמה צפור הנפש. והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים: כשמישהו פוגע בנו, מתרוצצת לה צפור הנפש בגופנו אנה ואנה לכל כוון, סובלת כאבים קשים. כשמישהו אוהב אותנו מקפצת לה צפור הנפש בדילוגים קטנים ועליזים, קדימה ואחורה, הלוך ושוב. כשמישהו קורא בשמנו, מקשיבה צפור הנפש היטב לקולו, על מנת לזהות איזו מין קריאה היא זו. כשמישהו כועס עלינו, מתכנסת לה צפור הנפש בתוך עצמה, והיא שקטה ועצובה. וכשמישהו מחבק אותנו, צפור הנפש, השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו, גדלה וגדלה, עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו. עד כדי כך טוב לה בחבוק. בתוך הגוף, עמוק עמוק, שוכנת לה הנפש. איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קימת. ועוד אף פעם , אף פעם לא נולד אדם שלא הייתה לו נפש. כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים ואינה עוזבת אותנו- אף לא פעם אחת- כל עוד אנו חיים. בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע הולדתו ועד לרגע מותו. ודאי גם תרצו לדעת ממה עשויה צפור הנפש. אה, זה דווקא פשוט מאד: היא עשויה מגרות מגירות. מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך, כי כל מגרה נעולה במפתח המתאים רק לה ! וצפור הנפש, היא היחידה היכולה לפתוח את מגרותיה. כיצד? גם זה פשוט מאד: ברגלה השניה. צפור הנפש עומדת על רגל אחת, וברגל השניה- המקופלת בשעת מנוחה מתחת לבטנה - היא מסובבת את מפתח המגרה אותה היא רוצה לפתוח, מושכת בידית וכל מי שנמצא בתוכה יוצא לחופשי אל תוך הגוף. ומכיון שאין דבר אותו אנו מרגישים שאין לו מגרה, יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגרה לשמחה ויש מגרה לעצב. יש מגרה לקנאה ומגרה לתקווה. יש מגרה לאכזבה ומגרה לייאוש. יש מגרה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות. גם מגרה לשנאה יש ומגרה לכעס ומגרה לפינוק. מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות. ומגרה לסודות הכי כמוסים, זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים. יש עוד מגרות. אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מה שאתם רוצים. לפעמים יכול האדם לעצמו לבחור ולסמן לציפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח. ולפעמים זוהי הציפור שמחליטה בשבילו. למשל: הוא רוצה לשתוק ומורה לצפור לפתוח את מגרת השתיקה, אבל היא, על דעת עצמה, פותחת לו את מגרת הדיבור, והוא מדבר ומדבר בלי לרצות. או דוגמה אחרת: הוא מבקש להאזין בסבלנות -ואילו היא פותחת לו את מגרת העצבנות הגורמת לו להתעצבן. וקורה שהוא מקנא בלי להתכוון כלל. וקורה שהוא מקלל דווקא כשהוא רוצה לעזור. כי צפור הנפש היא לא תמיד צפור משמעת ועושה לו לפעמים צרות........... כאן אפשר כבר להבין, שכל אדם שונה מחברו בגלל צפור הנפש אשר בתוכו. צפור שפותחת מדי בקר את מגרת השמחה, השמחה נשפכת ממנה אל תוך גופו והאדם שלה שמח. ואילו צפור שפותחת לו את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל. ועד שהציפור אינה סוגרת את המגרה בחזרה, אין הוא מפסיק לכעוס. יש צפור שרע לה פותחת מגרות לא נעימות. צפור שטוב לה בוחרת במגרות שעושות טוב. ומה שהכי חשוב - זה להאזין היטב לצפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים. חבל. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעתים קרובות. יש מי ששומע אותה לעתים רחוקות. ויש מי ששומע אותה רק פעם בחיים. לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה, כששקט סביב, להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמוק עמוק בתוך הגוף. 28.12.03 תודה לפנינה על הקטע הבא: הדברים הקטנים שמשגעים לנו את החיים בפעם הבאה שהבוקר שלך מתחיל ברגל שמאל הילדים בבוקר מתלבשים לאט, אתה לא מצליח למצוא את מפתחות המכונית שלך, ולכל רמזור אתה מגיע באדום, אל תתעצבן ותתיאש, אלהים נמצא בעבודה ומשגיח עליך, אתה מטיל ספק בכך? קרא את הקטע הבא: אחרי ה-11 בספטמבר 2001 חברה אחת בארה"ב הזמינה חברות שנפגעו מהתקפת הטרור על מגדלי התאומים, לחלוק עימה את משרדיה שמחוץ לניו יורק. בישיבת הבוקר של אותה חברה, לאחר שמספר חברות איכלסו את מרחב המשרדים, הביא קצין הביטחון כמה סיפורים של כמה עובדים בחברה שנפגעה שרדו את הפיגוע,ונשארו בחיים... כל הסיפורים היו דברים "קטנים ומעצבנים" שארעו להם באותו היום - מנכ"ל החברה אחר להגיע בגלל שבנו הקטן נכנס באותו יום לגן חדש, - עובד אחר הלך לקנות סופגניות לקפה של הבוקר ונתקע בתור.. - אחת העובדות איחרה בגלל שהשעון המעורר לא פעל אותו בוקר. - אחד העובדים נתקע בפקק על הכביש המהיר שנוצר בגלל תאונת דרכים, - אחד איחר לאוטובוס, - אחרת, שפכה קפה על בגדיה בדרך לעבודה ונאלצה לחזור הביתה להחליף בגדים, - לאחר, האוטו לא הניע באותו בוקר, - אחד נכנס חזרה הביתה כדי לענות לטלפון שצילצל באותו הרגע - בנו של עובד אחר התלבש בעצלתיים ולא היה מוכן בזמן. - עובד אחד לא השיג מונית. אך המקרה ה"מוצלח" ביותר היה של עובד אשר נעל את נעליו החדשות באותו היום,ובדרך לעבודה במגדלי התאומים התפתחה לו שלפוחית בכף הרגל והוא נאלץ להכנס לבית מרקחת כדי לקנות פלסתר, וזה מה שהציל את חייו... וכרגע אני תקוע בפקק, נתקעתי במעלית, איחרתי לעבודה, ולא הספקתי לענות לשיחת טלפון מלקוח חשוב... ועוד כל מיני דברים הקטנים שיכולים להוציאני מדעתי.. ואז אני חושב לעצמי שאולי זהו בדיוק המקום שבו אלהים רוצה שאני אהיה בו באותו רגע. מי ייתן ואלהים יברך אתכם בכל אותם דברים קטנים ומעצבנים, ומי ייתן שתזכרו את ...מה יכולה היתה להיות המטרה האפשרית שלהם..... אתם יכולים להעביר את המייל הזה למישהו נוסף, אך זיכרו - המזל לא מצורף למייל... אם תחליטו למחוק אותו זה בסדר, אהבתו של אלהים לא תלויה באימייל 28.12.03 תודה לבתיה על הרשימה השימושית הבאה. באמת טוב לדעת דברים כאלה.. טוב לדעת .... 1. שטרות הכסף לא עשויים נייר אלא כותנה. 2. חולדה יכולה להחזיק מעמד בלי מים יותר מגמל. 3. הקיבה האנושית מייצרת שכבת ריר חדשה מדי שבועיים אחרת היא תעכל את עצמה. 4. נקבת חמוס השפנים (סוג של נברן) תמות אם היא מיוחמת ולא מוצאת בן זוג. 5. לגעגוע של ברווז אין הד. 6. 40% מהכנסות מקדונלד´ס באות ממכירת ארוחות ילדים. 7. אין שני אנשים בעולם עם אותה טביעת עין או לשון. 8. הנקודה האדומה בסמל של 7-UP מקורה בעינו האדומה של ממציא המשקה ,שהיה לבקן. 9. בסצינת המרכבות בסרט 'בן-חור' רואים ברקע מכונית קטנה, שזאת פאדיחה גדולה. 10. במילון האנגלי 'וובסטר' מהדורת 1996 היו 315 שגיאות כתיב. 11. בממוצע 12 תינוקות שנולדים ברחבי העולם כל יום מגיעים בטעות להורים הלא נכונים. 12. כמות גדולה של שוקולד יכולה להרוג כלב- זה משפיע על מערכת העצבים ועל הלב שלו. 13. במלחמת העולם חילקו לטייסים האמריקנים חפיסות קלפים. במקרה ונפלו בשבי ניתן היה להרטיב את הקלפים - והם היו הופכים למפה עם נתיבי המלטות. 14. ברוב סוגי הליפסטיק יש קשקשי דגים. 15. לווייתני אורקה (לווייתנים טורפים) הורגים כרישים בשיטה מקורית: נכנסים עם הראש בבטן של הכריש ומפוצצים אותה. 16. במשך שנים הייתה דמותו של דונלד- דק מוחרמת בפינלנד כי לא היו לו מכנסיים. 17. ב- 1830 מכרו קטשופ כתרופה. 18. חברת תעופה אמריקנית חסכה ארבעים אלף דולר בשנת 87 ע'י הוצאת זית אחד מכל סלט שהוגש לכל נוסע. 19. בתקופת מלחמות העולם היו פסלוני האוסקר עשויים ממתכת עקב חוסר במתכות. 20. מספר האופציות לארבעת ההילוכים הראשונים בשח- מט הוא 318,979,564,00 לכל צד. 21. בבתי הקאזינו בלאס ווגס אין שעונים. 22. אף בן אדם לא יכול ללקק לעצמו את המרפק. 23. אין במילון האנגלי מילים שמתחרזות עם 'ORANGE' 'PURPLE' או 'SILVER'. 24. הפעם הראשונה בה הופיע השם וונדי היה בספר פיטר פן, אין רישומים קודמים לשם זה. 25. הפצצה הראשונה שזרקו כוחות הברית על גרמניה הרגה פיל אחד. 26. ליאונרדו דה וינצ´י המציא את המספריים. 27. וחוץ מזה לקח לו 10 שנים לצייר את שפתי המונה ליזה. 28. אם מטפטפים טיפת ליקר כוהלי על גוף עקרב הוא ישתגע ויעקוץ את עצמו למוות. 29. ברוס לי היה כ'כ זריז עד שהיה צריך להקרין קטעי סרטים שלו לאט יותר כדי שאפשר יהיה לראות משהו. 30. הדיסק הראשון שהודפס בארה'ב הוא של ספרינגסטין - BORN IN THE U.S.A 31. המוצר הראשון שפתחה חברת מוטורולה היה פטיפון למכונית 32. מידע חשוב למי שמוצא עצמו בביצה טובענית: הרם רגליים לאט והשען אחור על הגב כך לא תוכל לשקוע. 33. בסלרי יש מינוס קלוריות -רק ללעוס לוקח יותר קלוריות ממה שיש בירק עצמו. 34. צ´רלי צ´פלין השתתף בתחרות כפילים של עצמו וזכה מקום שלישי. 35. לעיסת מסטיק בזמן חיתוך בצל מונעת דמעות. 36. במדינת וושינגטון היה פעם חוק שלנשים היה אסור לצעוד יותר משלוש צעדים אחורה במהלך ריקוד. 37. הדבק על גב הבולים בישראל כשר. 38. ספר השיאים של גינס נכנס לספר השיאים של גינס כספר הנגנב ביותר מספריות ציבוריות. 39. לאסטרונאוטים אסור לאכול שעועית לפני טיסה כדי שלא ישתחררו גזים בתוך חליפת החלל. מסתבר שזה לא בריא. 40. עטלפים תמיד פונים שמאלה כשהם יוצאים ממערה. 41. 90% מהאנשים שקוראים מכתב זה מנסים ללקק לעצמם את המרפק 28.12.03 תודה רבה לאיה ששלחה הנה את הקטע הזוועתי :-) הבא: זה איום או הבטחה? אחפש אותך עד שאמצא אותך.. ואז אגרור אותך למיטה... ואט, אט... אחמם אותך עד שתלהט.....ותזיע..... ארעיד אותך עד שכל גופך ירטוט ..... תתחיל להזות ולדמיין דברים..... אגרום לך ליבב ולנהום... רקותיך יהלמו במהירות... עד שראשך יתפוצץ . ואז, כשאגמור... אעזוב אותך לטובת מישהו אחר עד שניפגש בעוד כמה חודשים. שלך..... השפעת. 28.12.03 תודה לדודי ששלח את ה'התחלקות' הזאת: תחקיר זוגי היא: מה היית עושה אילו מתי? הוא: הייתי מתאבל היא: הרבה זמן? הוא: המון זמן! היא: למה? הוא:( רציני) כי אני אוהב אותך והאבדן יהיה גדול מאד.. היא: (עם חיוך על פניה) איזה יופי! ותגיד, היית מתחתן שוב? הוא: לא היא: (בהבעת פנים עצובה) למה? אתה לא אוהב להיות נשוי? הוא: כן, אני אוהב להיות נשוי היא: אז כן היית מתחתן שוב? הוא: (מגרד את ראשו) טוב, אולי אחרי שהייתי מעכל את האבל ושוב יהיה טעם לחיים, הייתי מתחתן שוב. היא: אז היית ישן אתה במיטה שלנו? הוא: סביר להניח היא: אז היית מחליף את התמונה שלי שליד המיטה בתמונה שלה? הוא: לא, הייתי שם את שתי התמונות היא: תגיד, היית עושה אתה אהבה במיטה שלנו? הוא: (לוגם באיטיות מן הקפה) סביר להניח שהיינו מגיעים לזה באיזשהו שלב, כן. היא: ותגיד, היית משחק אתה גם גולף? הוא: כן היא: היית נותן לה את מקלות הגולף שלי? הוא: לא, היא שמאלית. היא: ????!!!! הוא: SHIT!!! 24.12.03 הנה משהו ממש מקסים ששלח אלינו דודי, תודה! "לכל סיר יש מכסה" מאת רבקה פועל מי שאמר "לכל סיר יש מכסה", היה בטח סיר מאוד לא מנוסה! אני, אפשר לומר, סיר די מיומן, מנסה "להתכסות" כבר יותר מידי זמן… מכסים מקצות כל העולם כבר פגשתי, אבל את המכסה שלי משום מה לא מצאתי. בכל פעם שהכרתי מכסה חדש, התברר לי שהוא כבר מאוד משומש, שהוא לא מוכן להסתפק רק בסיר, ושהוא מכסה עוד עשרות סירים בעיר… או פוגשת בפאב מכסה ממש מדליק, מעוצב לתפארת, נקי ומבריק, מנסה עליו את מיטב התכסיסים, לבסוף מתברר שהוא אוהב מכסים…! ואם כבר הכרתי מכסה ממש נחמד, ש"התכסתי" בו יותר מלילה אחד, פתאום הוא מספר לי שהוא בעצם תפוס, שהוא נשוי לסיר לחץ, שהוא ממש הרוס, כי הוא אוהב אותי, אבל מה לעשות, את הסיר שבבית הוא ימשיך לכסות! וכשסוף סוף מצאתי לי מכסה ואהבה, הוא חובש לי כיפה וחוזר בתשובה… וכאילו שמשימת החיפוש לא הייתה מספיק קשה, נוספה לסירים פתאום צרה חדשה - וכל הכרות עם מכסה חדש, מלווה בחרדה מהאפשרות להידבק בנגיף החלודה… ותאמינו לי שאני סיר בהחלט לא רע, מבית חרושת טוב ויופי של צורה! (לא יכולה בכלל לדמיין או לחשוב, מה קורה לסיר שלא נראה טוב…) אני עוד נחשבת לסיר מבוקש, שלמרות הניסיון נראה כמו חדש… מבית טוב, עם המון מה להציע, עדיין מחכה שהמכסה שלי יופיע. ואת זה שהמציא "לכל סיר יש מכסה" אני מזמינה עכשיו לכאן! שיבוא וינסה!!! 24.12.03 תודה רבה לדודי ששלח את הקטע הזה על וודי אלן: מהגיגיו של וודי אלן 1. הייתי כל כך עני כשהייתי ילד, אם לא הייתי בן, לא היה לי דבר לשחק איתו... 2. איזו בחורה התקשרה אלי ואמרה לי: בוא, אין אף אחד בבית... הלכתי... אף אחד לא היה בבית... 3. במהלך סקס, בת זוגי תמיד רצתה לדבר איתי... אפילו שלשום היא התקשרה אלי מאיזה מלון... 4. יום אחד הגעתי הביתה מוקדם. ראיתי איזה בחור רץ בעירום ברחוב,שאלתי אותו: הי חבר למה אתה עושה את זה? הוא אמר: כי באת הביתה מוקדם...... 5. זה היה יום קשה מאוד היום...לבשתי חולצה וכפתור נפל, הרמתי את התיק שלי והידית נפלה...אני מפחד בכלל ללכת לשירותים... 6. הייתי ילד ממש מכוער. כששיחקתי בארגז חול,החתול לא הפסיק לנסות לכסות אותי..... 7. אני יכול להגיד בוודאות שהורי שנאו אותי...צעצועי האמבטיה שלי היו טוסטר וטרנזיסטור... 8. אפילו כתינוק הייתי ממש מכוער. אימא שלי לא היניקה אותי, היא אמרה לי שהיא מעדיפה אותי בתור ידיד...... 9. אני כל כך מכוער שאבא שלי נושא בארנק את התמונה של הילד שבאה עם הארנק... 10. כשנולדתי, הרופא יצא לחדר ההמתנה ואמר לאבי בצער: אני מצטער,ניסינו הכל, אבל הוא נולד.... 11. אני כל כך מכוער שלאימא שלי היו בחילות בוקר...אחרי שנולדתי... 12. אני זוכר פעם אחת, שחטפו אותי ושלחו חתיכה מהאצבע שלי לאבא שלי, הוא ביקש עוד הוכחות... 13. אני זוכר פעם אחת כשהלכתי לאיבוד, ניגשתי לשוטר וביקשתי ממנו עזרה למצוא את הורי, אמרתי לו: אתה חושב שנמצא אותם והוא אמר לי: לא יודע, יש כל כך הרבה מקומות שהם יכולים להסתתר בהם... 14. אני כל כך מכוער שכשעבדתי בחנות חיות אנשים כל הזמן שאלו לאיזה גודל אני אגיע... 15. הלכתי לראות את הרופא שלי. אמרתי לו : דוקטור, כל בוקר כשאני מסתכל במראה, אני רוצה להקיא ... מה הבעיה שלי? הוא אמר: אני לא יודע, אבל הראיה שלך מצוינת.... 21.12.03 תודה לריקי ששלחה את שני הקטעים הבאים: צחוקייה על רוחניים היקום שלח לי אותך. מה אני אעשה... די!!!!!!!!! אתה עולה לי כבר על כל הצ'קרות!!!! מה זאת אומרת לא חשבת עלי הבוקר? אבל הרגשתי אותך בבטן! לא יודעת איפה המכנסיים שלך! תיכף אכנס לתיקשור ואקבל תשובה. הוא לא יכול לדבר עכשיו. הוא בשבוע ויפסאנה בחדר שלו... צר לי, לא חותמת על שום חוזה. מרקורי ברטרו! החבר עזב אותך, מאמי? אל תדאגי! עוד שבוע מרס מתיישר, והוא יחזור על ארבע! מה תאריך הלידה שלך? שלום ולא להתראות! לא עולה בדעתי להתחיל מערכת יחסים עם מי שמספר הגורל הנומרולוגי שלו הוא 1/2/3/4/5/6/7/8/9!!!!! מספר דפוק! תראה לי את היד שלך... (איזה קו כסף קצר! לא השתגעתי לצאת עם לוזר!) – סליחה, אני צריכה לרוץ. נזכרתי שיש לי חבר... אצלי או אצלך? אצלי, כי אצלך המיטה פונה לצפון, וזה לא טוב בפנג שואי. יהיה לנו כאב ראש אחר כך! שמעת על הפיגוע? לא, אני לא שומעת חדשות באופן עקרוני, עד 2008, שאז לפי קריון - יהיה שלום באזור. זה לא את. זה אני. בעצם – גם את זה אני – לפי תורת האחדות. אז גם את אשמה! אין לי מושג אם אני רוצה לעבור דירה. תיכף אדבר עם עצמי ואודיע לך... תצטרכו לסלוח לי, אבל לא אגיע לעבודה השבוע. יצא לי בטארוט המגדל הנופל, אז עדיף שלא אצא מהבית.... בא לך לדקור אותי, בעל לאישתו שלומדת רפואה סינית. התשובה דרך אגב (היא גם דקרה בבטן)הייתה "כן לתמיד". עשה טובה, שלח את המכתב הזה בדואר, שלח את הילד לבית ספר, ושלח רייקי לאמא שלי, כי לי אין זמן עכשיו. אני עושה מדיטציה בנסיעה, כי קמתי מאוחר ולא הספקתי.... ברור שלא נעלבתי ממך. זה רק האגו שלי. אני הרבה יותר מזה.... וגם זה מריקי: ------ בלי עין הרע ------- מתרבות המרחב שלנו.. החמסה- כף יד, מחרס או נחושת. בדרך כלל משולבת עם ציורים של עין, דג ואבנים ירוקות. החמסה משמשת כקמיע נגע עין רעה ונגד דברים שליליים. ניתן למצוא אותה כמעט בכל בית מרוקני דג- הדג מייצג את השפע והברכה באוכל ולכן בכל ערב שישי , יש בארוחת הערב, מנת דג - מבושלת או מטוגנת נעל הפוכה - תמיד אמרו לנו, כילדים, שיש להפוך נעל הנמצאת על גבה- כדי "לא לסובב את גבנינו לה' "- כמו שאתם יודעים היהודים ממרוקו , ברובם היו דתיים כשמישהו נכנס לבית ומסתכל בחטטנות במה שיש בבית- רהיטים, מאכלים, וכו' - היו שופכים לאחר שהלך מים- נגד עין הרע תינוק- על תינוק תמיד אמרו שהוא מכוער ונראה לא טוב, וזאת נגד עין הרע מתחת לכל מיטה שמו סכין, מלח וספר תהילים- כדי לגרש את החלומות הרעים כשמכינים לחם - לוקחים שבע חתיכות קטנות מין הבצק ומניחים בצד- סמלי כמעשר חמש על משקוף - היו נוהגים לצבוע בחינה חמש נקודות על משקוף הדלת הכניסה בריאות ,פרנסה טובה ואושר כמגרד האף- לאדם שמגרד האף בתכיפות, נאמר שהוא שוחר ריב ינשוף בלילה- כשהיה ינשוף באיזור בשעת לילה, נבהלו- האמינו שזהו סימן רע לבאות כלי שבור-לא נהוג להחזיק כלי שבור או חלקי כלי שהודבקו- סימן למזל רע. אומרים פשוט- כאפארה עלינו על תינוק- אם נשאלו על גילו של התינוק, תמיד ימצאו משהו עם חמש: שנה וחמישה חודשים, שנה ושלושה חודשים וחמישה ימים וכו'- נגד עין הרע על אדם שמצליח-לעולם לא יגלו עד כמה האדם מצליח ומשגשג. תמיד יגידו " ככה.. לא כל כך טוב" וזאת כמובן נגד עין הרע כשמגרדת כף היד- האמינו שאותו אדם עומד לקבל כסף ממקור לא ידוע כש"קופצת" העין- האמינו שאותו אדם יראה מישהו, שלא ראה זמן רב זחילה על הרצפה- האמינו שאם ילדים, שכבר לא בגיל הזחילה, זוחלים בבית, צפויים לאנשי הבית אורחים כשתינוק נבהל מתוך שינה נוהגים לשים לו חוט אדום על המצח ואומרים נאשק פראסק ועדיינק אבאו באשק כשבאים לספר חלום מיד לפני כן אומרים-חלום טוב חלום שלום כאשר נופלת שן לילד שמים אותה בנייר עם מלח ואמרים לו לומר: עתתק שן דל חמר ועתיני שן רזל..( או דל דהב..) ולזרוק כשכלה חוזרת מהמקווה, בכניסה לביתה שוברים ביצה,זורקים חלב ונענע ,ואז היא נכנסת וזאת לחיים טובים ומאושרים כאשר מתחשק לאישה בהריון לאכול מאכל מסוים ולא ניתן להשיגו באותו הרגע ,אומרים לה לגרד בישבן מיד שאם יהיה כתם - הוא לא יהיה גלוי ולזה קוראים- תוחימא כשמשהו נבהל ממשהו נהוג לומר לו שדיי מעק ואם הוא מרוקי אמיתי הוא אומר לעצמו שדיי מעייה בתוספת טפו טפו לבית החזה שן ראשונה לתינוק- מכינים שפינז- לביבות מרוקאיות בצאת השבת אימי שתיהיה בריאה-אומרת :שבוע טוב,מזל טוב, אליהו הנביא זכור לטוב, ידוז' גמעה מברקה מסעודה עלה ישראל כולה,כפה עמה ועלה וולדי כשנכנסים לבית חדש, נהוג להכין קוסקוס ומעט ממנו מערבבים עם סוכר ומניחים בפינות הבית- מביא מזל טוב וברכה לבית ולשוכניו כשבת מגיעה לפרקה, נהוג לטבול את ידיה בקמח וסוכר, סמל לחיי פוריות 20.12.03 והנה קטע ששלח הנה דודי. במקור מסופר הסיפור הזה על נאסר אל דין, והוא כבר הופיע בשעת סיפור ביותר מגירסה אחת. אבל מסתבר כנראה שלסיפור עם פאנץ' ליין חביב, יש כמה וכמה גילגולי חיים. אז דודי, תודה! כל אחד וזוית הראיה שלו... ----- יהודי אחד עמד להשיא את בתו, אך לא היה לו כסף. חיפש דרכים, בדק אפשרויות, ניסה לגייס, ללוות. בקיצור עשה כל מה שניתן אבל לא הצליח לגייס כסף לחתונה. בצר לו, החליט לכתוב מכתב לאלוהים. "אלוהים, אני עומד להשיא את בתי ואין לי כסף לחתונה. בגלל הכסף החתונה תתבטל ובתי תשאר רווקה. אנא עזור לי! עשיתי כל מה שרק ניתן לעשות וכסף לא הצלחתי להביא. אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה. תודה". את המכתב שם במעטפה, הדביק בול ושלח בדואר. הדוור שמיין את המכתבים ראה מכתב לאלוהים. הסתכל על שם השולח והופתע לראות את השם של ידיד טוב שלו. חשב לעצמו: "מה קרה לו שהוא שולח מכתב לאלוהים???" החליט לפתוח ולראות במה מדובר. אחרי שסיים לקרוא, סגר את המעטפה והתקשר לדואר המרכזי לברר את הכתובת של רוטשילד. הוסיף כמה בולים ושלח את המכתב לרוטשילד. המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב, ואמרה: מכתב לאלוהים היא לא פותחת. העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שראה "לאלוהים" והחליט לפתוח. רוטשילד קרא את המכתב והסיפור נגע ללבו. ביקש ממזכירתו לשלוח ארבעים אלף דולר ליהודי הזה. היהודי קיבל את הכסף, התרגש מאוד והצליח לערוך חתונה יפה. כעבור שנה, בתו השנייה עמדה להתחתן ושוב ניסה לגייס כסף, ללוות. בקיצור עשה כל מה שניתן אבל לא הצליח לגייס כסף לחתונה. בצר לו, החליט לכתוב מכתב לאלוהים. שוב הדוור רואה מכתב לאלוהים מהידיד שלו. הוא כבר מבין שזה לבת השניה, שם עוד בולים ושולח לרוטשילד. המזכירה של רוטשילד קיבלה את המכתב ואמרה: מכתב לאלוהים היא לא פותחת. העבירה את המכתב סגור לרוטשילד, שראה "לאלוהים" והחליט לפתוח: "אלוהים, תודה רבה על הכסף לחתונה של בתי משנה שעברה. אני עומד להשיא את בתי השנייה ואין לי כסף לחתונה. בגלל הכסף החתונה תתבטל ובתי תשאר רווקה. אנא עזור לי! עשיתי כל מה שרק ניתן לעשות וכסף לא הצלחתי להביא. אני זקוק לחמישים אלף דולר לקיום החתונה והנדוניה. תודה". "נ.ב. הפעם אל תעביר את הכסף דרך רוטשילד; הוא לקח %20 עמלה" תודה לחזי ששלח את הקטע הבא, שכבר פורסם לפני כשנתיים באתר הישן של 'שעת סיפור. זו מין גירסה מודרנית של החלילן מהמלין, ויפי הנפש מוזמנים לדלג, כי הסוף ממש מגעיל. סיפור ידיד יקר שלי, חובב עתיקות מושבע, נכנס יום אחד כמנהגו לחנות עתיקות בשוק הפשפשים לחפש מציאות. לאחר חיטוט בין מוצגי החנות, מצא יציקת ברונזה בדמות עכבר ושאל את בעל החנות למחירו. "חמישים שקלים" ענה המוכר, "אבל דע לך שהעכבר הזה בא עם סיפור. אם תרצה לשמוע את הסיפור תצטרך לשלם חמש מאות שקלים". ידידי הביט משועשע במוכר והודיע לו שיסתפק בעכבר הברונזה ללא הסיפור הנלווה ושילם לו חמישים שקלים במזומן. "אתה עוד תראה שתחזור אלי לחנות כדי לשמוע את הסיפור" שח לו המוכר וחייך בערמומיות מתחת לשפמו בעטפו את העכבר בניר ומסר אותו לידידי. מייד לכשיצא את החנות, חש ידידי שעוקבים אחריו. הוא הסתובב בפתאומיות לאחור והבחין להפתעתו בזוג חולדות ההולך בעקבותיו. לאחר מספר צעדים נוספים נוכח ידידי בהצטרפות עוד כמה עכברים וחולדות להולכים בעקבותיו, ותוך כמחצית השעה נשרכו אחריו כל עכברי יפו ותל אביב. ידידי המבוהל נשא את רגליו במרוצה והגיע לשפת הים כשהמוני העכברים והחולדות רצים בעקבותיו. שם הוציא את עכבר הברונזה מכיסו והשליכו למעמקי הים. אלא שאז הבחין ! לתדהמתו שכל המוני העכברים והחולדות קפצו למים הסוערים וטבעו בהם. כל עוד נפשו בו חזר ידידי במרוצה לחנות העתיקות, שם התקבל בחיוך תאב בצע על ידי המוכר שחכך את כפותיו בהנאה ואמר לו: "אתה רואה שחזרת לשמוע את הסיפור?! – אמרתי לך שתחזור! שלם לי ארבע מאות וחמישים שקלים ואספר לך" "תעזוב בצד את הסיפור" שח לו ידידי המתנשף, "יש לך אולי ערבי מברונזה?" :) 20.12.03 תודה לריקי ששלחה את הקטעים הבאים: 22.12.03 - תוספת שהתקבלה בדואר מבתיה, לה אני מודה על שהסבה את תשומת לבנו למקור של הקטעים: הי חמדה ברצוני להביא לתשומת לבך שהקטעים ששלחה לך ריקי הם מתוך ספרונים של דודו דותן, אחד נקרא "אמא" והשני נקרא "אבא" אנחנו קבלנו אותם מבתנו לפני הרבה שנים לכבוד יום האם,ואני חושבת שצריך לתת לדודו ז"ל קרדיט. שלך בתיה הורים אבא אבא הוא הילד הנוסף של אמא הוא זה שאמא דורשת ממנו לתת דוגמא לילדים אבא הוא זה שגר אצלנו, קם מוקדם וחוזר מאוחר הוא בביתנו דייר משנה, אבל הוא בהחלט שווה כל גרוש שהוא משלם אבא אוהב את אמא, אותנו והכי הרבה לישון אבא זה אחד שאוכל כל מה שאמא הכינה ובסוף עוד אוכל ציפורניים אבא הוא זה שחזק יותר אפילו משוטר אבא הכי מתרגז כשלא נותנים לו לשמוע חדשות ועוד יותר מתרגז אחרי ששמע אותן אבא אומר -שאם אמא לא היתה מתחתנת איתו הוא בטח כבר היה היום חתיך,עשיר ורווק אבל אבא כל כך נחמד שלא אכפת לנו שיתחתן אפילו עם אמא שלנו אמא אמא זה השם שאפילו אבא צועק כשקורה לו משהו אמא היא הראשונה שפורצת בבכי והראשונה שמנסה להרגיע אמא זו אחת שמעולם ועד עולם לא יהיה לה מה ללבוש אפילו אם הארון יהיה מלא עד מעבר לראש אמא היא זו שכואב לה יותר ממני כשאני מקבל מכה אמא היא זו שאבא פוחד לנסוע איתה כשהיא נוהגת למרות שהוא יודע שהיא נוהגת יותר טוב ממנו אמא היא זו שבטלפון אומרת "נו אז בואי נקצר" ואחרי זה עוד שעה לא מפסיקה לדבר אמא היא היחידה שיכולה-להלביש אותי, לדבר בטלפון, לאפות עוגה, לדבר אלי והכל באותו זמן ומבלי להתבלבל אפשר להחליף בית, שם משפחה אפילו ארץ ומין אך לעולם אי אפשר להחליף הורים. רואים שגבר כתב את זה: כשגבר רואה שדיים - הוא מיד חושב על סקס. כשאשה רואה שדיים, היא חושבת על חזיה. כשגבר רואה חזיה - הוא ישר חושב על סקס. כשאשה רואה חזיה - היא חושבת על תחתונים. כשגבר רואה תחתונים - הוא תכף חושב על סקס. כשאשה רואה תחתונים - היא תכף חושבת על כביסה. כשגבר רואה כביסה - הוא תכף הולך למקום אחר.. 16.12.03 תודה רבה לריקי על הקטע הבא: לוגיקה יהודית זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד. גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף והתיישב מולו. הסתכל גיבורנו התלמודיסט בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי. ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה. אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע. אבל למה שייסע יהודי לסאמבט? הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו התלמודיסט. וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים. הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר יפה מראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים. לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי ששרה נישאה לפקליט נאה מבודפשט ואסתר נישאה לאיש עסקים מז'יטומיר. לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו. איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו. אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה. כאן פנה ידידנו התלמודיסט אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס? "תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?". אהה, השיב התלמודיסט, הרי זה ברור ומובן מאליו. 12.12.03 תודה לדודי ששלח את הטקסט הבא: נשים - מסדרות את הבית לפני שהעוזרת באה גברים - מסדרים את המיטה אחרי שהעוזרת הולכת נשים - משתמשות בסבון שטיפה אינטימי גברים - משתמשים בסבון למטרה אינטימית נשים - רוצות לשמוע "אני אוהב אותך" גברים - אוהבים לשמוע "אני רוצה אותך" נשים - מגדלות לבד את הילדים גברים - כלומר אותנו נשים - רוצות חבר לחיים גברים - רוצים חברה "לעשות" חיים נשים - לא מבינות כלום בחשמל גברים - מתחשמלים נשים - משתזפות גברים - תופסים צבע נשים - מורידות שיער גברים - לא צריכים להתאמץ הם יורדות לבד נשים - מקנאות גברים - רכושניים נשים - משמינות גברים - עולים במשקל נשים - חיות יותר זמן מגברים גברים - בטח, הן לא מתחתנות עם נשים נשים - מוותרות על עצמן לעיתים קרובות מידי גברים - מוותרים לעצמם לעיתים קרובות מידי נשים - מביאות ילדים לעולם גברים - נשארים ילדים לעולם נשים - אוהבות פרחים גברים - אוהבים פרחות נשים - אוהבות לדבר אחרי גברים -לא סותמים את הפה לפני הומור הוא סם ללא תופעות לוואי 9.12.03 את הטקסט הבא קיבלתי גם מפנינה וגם מריקי, אז תודה לשתיכן! החיים בשנת 2003: 1. אתה מקיש בטעות את הסיסמא שלך למיקרוגל. 2. עוד לא שיחקת סוליטר עם קלפים אמיתיים. 3. יש לך רשימה של 15 טלפונים למשפחתך בת ה6 נפשות. 4. אתה שולח אימייל לחבר שלך שיושב בשולחן עבודה שלידך. 5. הסיבה שהקשר בינך לבין חבר מסוים התנתק זה כי אין לו אימייל. 6. אחרי שסיימת יום מפרך בעבודה ואתה בדרך הביתה אתה מקבל טלפון בנושא עסקים. 7. כשאתה מתקשר מהבית אתה בטעות מחייג 9 בכדי לקבל קו. 8. אתה יושב באותו שולחן כבר שנים ועבדת אצל שלוש חברות שונות. 10. גילית שפיטרו אותך בחדשות של 10. 11. לבוס שלך אין את היכולות לבצע את העבודה שלך. 12. קבלני משנה זמניים עושים בעבורך עבודות קבועות. 13. במשך הזמן הזה כשאתה קורא את המייל הזה אתה מנדנד ומחייך. 14. כשאתה קורא את המייל הזה אתה חושב איך תעשה "forward" לרשימת התפוצה שלך. 15. קיבלת את המייל הזה מחבר ששולח לך יותר בדיחות באימיילים מאשר מתקשר או נפגש אתך. 16. אתה יותר מדי עסוק בכדי לשים לב שאין סעיף 9. 17. הפכת להיות כל כך חשדן שאתה חוזר אחורה לוודא שאכן אין סעיף 9. 2.12.03 את הקטע הבאה שלחה הנה ריקי, וכרגיל - תודה תודה.. אם אלוהים היה גבר אז....... 1. לא הייתה לנו זקפת בוקר. 2. אם כבר הייתה לנו, זה לא היה מלווה בדחף להשתין. 3. אם כבר הייתה זקפת בוקר מלווה בדחף להשתין, זה לא היה קורה לנו כשאנחנו ישנים על הספה אצל הדודה שלנו, או באוהל המשותף בטיול משפחות. 4. הייתה לנו עין נוספת בצוואר, כדי שלא נצטרך להשפיל מבט כשאנחנו מסתכלים להן על החזה. 5. הן לא היו מצליחות לשכנע אותנו לתת להן את האוטו. 6. המשחק המקדים והמשגל היו מתאחדים. 7. הגודל לא היה קובע. 8. הן היו גומרות לפנינו. 9. הן היו נרדמות ישר אחרי... 10. ערוץ הספורט היה הערוץ הממלכתי. 11. היינו מבינים את הקשר בין מה שהן אומרות למה שהן רוצות. 12. לא היינו מקריחים. 13. בדיקת רקמות לא הייתה מוכיחה כלום. 14. סרטים כחולים היו חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר. 15. הזין היה יודע למשוך בחזרה, כמו האף, את הטיפה האחרונה. 16. תעודת הנישואין הייתה כמו רשיון נהיגה – אחרי חמש שנים פג תוקפה. 17. בכי לא היה גורם לנו מה שאנחנו לא רוצים לעשות. 18. פליצות היו תורמות לאיכות הסביבה. 19. לא הייתה אפליה מתקנת. 20. לא הייתה לנו שפשפת. 21. כאב ראש היה דבר שאפשר לראות. 22. לא היו לנו רגשי אשמה. 23. על שפת הים לא היו רואים עלינו כשבא לנו על מישהי. 24. בירה לא הייתה מנפחת לנו את הכרס. 25. גם לידן – היינו חושבים מהמוח. אם אלוהים היה אישה אז....... 1. לא היה לנו מחזור. 2. היו לנו מחזרים. 3. היינו משתינות בעמידה במקום להיות כל הזמן בעמדת המתנה(בשירותים ציבוריים לדוגמא). 4. לא היו לידות –החסידה הייתה מתאמצת. 5. לגברים היה כואב בפעם הראשונה. 6. לא היו מדינות, לא היו גבולות ולא היו מלחמות (מקסימום משיכה קלה בשערות – וגם זה רק בטלנובלות). היינו פותרות את הסכסוכים בעולם בשיטת הצ'ילבות, ה"לכלוכים", הוצאת שם רע ובעיקר היינו "מדברות על זה". 7. לא היה זין – או ליתר דיוק לא היינו תלויות בו, או עליו.(במשבה שניה, לכל גבר היו שניים. אחד מרכזי והשני לגיבוי). 8. נקודת הג'י הייתה בפה – אפילו בורקס היה מביא לנו אורגזמה. 9. לא היו קובעים את מנת המשכל שלנו על פי גודל דדינו וצבע שיערנו. 10.לא היו עונות – היו רק סופי עונות. 11. השיפוצניקים היו באים בזמן. 12. המשחק המקדים היה נמשך יותר מהזיון עצמו – או היה בא במקום. 13.לבעלים לא הייתה אימא. 14.לאורלי ווינרמן לא הייתה עבודה. דפים קודמים של מדור 'קוראים כותבים' הועברו לארכיון. דף מספר 1 |
כפתור להורדה:
כפתור להורדה:
לאתר הישן:
עיצוב האתר:
כל הזכויות שמורות לחמדה גלעד ©