|
זהו המדור שלכם, הקוראים... אם ברצונכם לשתף אותנו במשהו משלכם, מקורי שכתבתם, או סיפור ששמעתם/קראתם, שלחו אלי במייל, ואשמח לתת לזה במה, בציון שמכם כמובן !  30.1.04 היום יש לנו כאן שני סיפורים שנשלחו על ידי זמירה כהן. תודה רבה, זמירה. הסיפורים לקוחים מספרה של יהודית סמט - 'הצד השני של הסיפור'. גניבה מהסופר מקרה זה, אותו חויתי באופן אישי, לימד אותי לקח שלא יישכח ממני לעולם. היינו בחופשה, ויצאנו למרכול השכונתי כדי לקנות מספר פריטים להם הזדקקנו. בעלי המתין לי בחוץ, ולכן עברתי במהירות על תכולת המדפים. החום הפך בלתי נסבל, ולכן הסרתי את הסוודר והנחתי אותו בעגלת הקניות. כשסיימתי, העברתי את המוצרים בקופה, שילמתי, והובלתי את העגלה אל מגרש החניה. כאשר עסקנו בפריקת המוצרים לתא המטען, הרמתי את הסוודר, וגיליתי מתחתיו צנצנת קפה וקופסת שימורי דגים, בסכום של 30 ש"ח בערך. מסתבר, שהסוודר הסתיר אותם, ולכן לא הבחנתי בהם ולא העברתי אותם בקופה. חזרתי לחנות וניגשתי אל הקופאית. הצבעתי לעבר המוצרים שבידי ואמרתי, "אני כ"כ מצטערת, מצאתי אותם מתחת לסוודר ולא שילמתי עליהם". כאשר הקישה את מחירי המוצרים, הביטה בי הקופאית וחייכה. "לא הבחנת בשתי הנשים שעמדו מאחורייך, הלא כן, גברתי ?" "שתי נשים?" "כן, הן עמדו מאחורייך, הסתודדו וגיחכו. לא ידעתי על מה הן מתלחשות, אבל עכשיו הכל מובן. הן כנראה הבחינו במוצרים שהסתתרו מתחת הסוודר שלך". נשים אלו כנראה כבר יצאו מהחנות, ולא הבחינו שחזרתי לשלם בעבור המוצרים שנשכחו. איני יודעת מיהן, אך הן ודאי בטוחות, שהיו עדות לגניבה שהתבצעה מול עיניהן. כמה משפיל להיחשד בכך. היום, כשמישהי ניגשת אלי ומספרת לי סיפור, גם אם היא אומרת: "ודאי שזה אמיתי, כך ראיתי במו עיני " - אני יודעת שתמיד ייתכן שאין זה הסיפור האמיתי. הגניבה עמדתי לשוב לירושלים לאחר מספר חודשים בהם הייתי בצפת. השארתי את חפצי אצל משפחת גולד, משפחה חמה שפגשתי בזמן שלמדתי במקום. במקרה, לא היו בני המשפחה בבית באותו הזמן, אך הם השאירו בידי את מפתח הבית, כדי שאוכל להיכנס בבוקר וליטול את חבילותי. הייתי כבר באיחור, ונחפזתי פנימה, ביודעי שהמונית שהזמנתי אמורה להופיע כל רגע. כששמטתי את תיק הצד שלי על רצפת המטבח, נכנסה לבית נערה אחרת, שהגיעה לצפת לפני ימים ספורים. כבר הכירו בינינו - היא היתה תיירת, שלרשותה היו מעט מאוד אמצעים. היא רק קפצה לומר שלום לבני משפחת גולד והצטערה לשמוע כי אינם בבית. היא בקשה ממני כוס מים ומיהרתי להגיש לה. אצתי רצתי אל פנים הבית כדי לאסוף את חפצי. חזרתי למטבח והנערה כבר נעלמה - כמו גם תיק הצד שלי! דלת הכניסה היתה פתוחה לרווחה. שניות לאחר מכן הגיעה המונית. היה עלי לדחות את נסיעתי לירושלים ולדווח למשטרה על הגניבה. היה עלי גם לבטל את ההמחאות שהיו בתיקי ולדווח על אובדן הדרכון ותעודת הזהות. תארו לעצמכם את חוצפתה של נערה זו, שפסעה מעדנות מחוץ לבית עם תיק הצד שלי. בבוקר המחרת סרקתי את האיזור בתקווה שאולי אצליח להציל לפחות את התיק שלי עם מה שבחרה הגנבת להותיר בתוכו. ואכן, מצאתי את התיק - מעבר לכביש, ליד מיכל האשפה. בקושי ניתן היה לזהותו בשל הבוץ שכיסה אותו כמעט כליל. הצצתי פנימה, ולתדהמתי הכל היה מונח שם עדיין - הכסף, הדרכון, ההמחאות: לא חסר דבר. כעת עמדתי נבוכה. ניסיתי לדמיין לעצמי את התרחיש הבא: היא מיהרה כנראה לברוח עם התיק שלי, ובשעה שחיטטה בתוכו, חשה כי מישהו בוחן את מעשיה. מתוך בהלה, שמטה כנראה את התיק ונמלטה. זה סופם של נוכלים, חשבתי. וסוף שמח בשבילי. אך הסיפור לא הסתיים בזאת. כאשר שבה משפחת גולד, סיפרתי לגברת גולד כיצד מישהו ברח כשתיקי בידו. לפני שסיפק היה בידי לתת לה פרטים כלשהם, נוכחתי כי היא מחייכת לעצמה. מה כל כך משעשע בסיפור על הגניבה? תהיתי. משהבחינה במבוכתי סיפרה לי כי היה עליה להזהיר אותי להקפיד לסגור את דלת הכניסה, משום שהיא מתמודדת כל העת עם חתולים, החומקים פנימה ויוצאים מן הבית עם חפצים. לתיק הצד שלי היתה רצועה ארוכה וצרה, ששימשה כנראה משחק מהנה בעבור אותה חתולה שגררה אותו בבוץ והשתעשעה עימו עד שמצאה עניין מרתק יותר לעסוק בו. לא חפצתי להאשים את אותה נערה, אך כיצד הייתי יכולה לחשוב אחרת? הגנב - חתול? נו, באמת! 29.1.04 תודה לריקי על הקטע הבא: אשה ביום שאלוהים ברא את האשה הופיע מלאך ושאל: מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו ? ואלוהים אמר: האם ראית את המפרט שתכננתי לה ? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד. המלאך נדהם מהתשובה. רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים ! לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה. המלאך התקרב ונגע באשה: אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד. האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך. לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח. המלאך נגע בלחי האשה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה. זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, צער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות. המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! אשה היא דבר מדהים באמת! אכן כך !יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות: לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכשלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אשה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה, אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה. 29.1.04 ובשביל האיזון של גברים/נשים - הנה ריקי שלחה לנו גם את הקטע הבא, על גברים: גבר אמיתי 1. גבר אמיתי לא הולך עם מטרייה. 2. גבר אמיתי לא הולך עם סנדלים (כפכפים לא נחשב .) 3. גבר אמיתי לא מבקש הנחיות בדרכים או נעזר במפות (לא כולל חו"ל) . 4. גבר אמיתי לא אוכל ג'לי. 5. גבר אמיתי לא שותה עם קש. 6. גבר אמיתי לא משתמש במילה "פסיפלורה". 7. גבר אמיתי לא מכבה מזגן בטענה שקר לו. 8. גבר אמיתי לא רואה טלויזיה בסלון עם שמיכה. 9. גבר אמיתי לא רואה את הסדרה "הכי גאים שיש". 10. גבר אמיתי לא מבקש עזרה להחליף צמיג. 11. גבר אמיתי לא מתכרבל אחרי. הוא נרדם. (מותק, אני לא יודע מה זה תנוחת כפית) 12. גבר אמיתי לא אומר "לא" לאוכל משום סוג שהוא, גם אם זה דג מקולקל. (זה לא סותר את סעיפים 4 ו-6?) 13. גבר אמיתי לא נרשם לאתרי הכרות באינטרנט. 14. גבר אמיתי לא משתמש בחומרי סיכה (קרם ידיים, שפתון) אלא למטרות סקס 15. גבר אמיתי לא מעשן סיגריות ארוכות ודקות. 16. גבר אמיתי לא רואה ערוץ ויוה, ועדיף שלא יידע מה זה בכלל. 17. גבר אמיתי לא מעביר ערוץ כשמשדרים את "משמר המפרץ", למרות שאין לו מושג על מה העלילה. 18. גבר אמיתי לא מרכל בטלפון יותר משתי דקות. 19. גבר אמיתי לא צריך שתי ידיים כדי לפתוח חזייה. 20. גבר אמיתי לא מקבל עצות לגבי הנהיגה שלו. 21. גבר אמיתי לא נותן שיחתכו אותו בכביש. 22. גבר אמיתי לא זוכר תאריכים ומספרים חשובים (פרט למספר של ערוץ האופנה) 23. גבר אמיתי לא מפספס זיהוי של בחורה לובשת חוטיני. 24. גבר אמיתי לא מתגלח כל יום (גם לא כל יומיים). 25. גבר אמיתי לא מאט בירוק מהבהב. 26. גבר אמיתי לא מתמצא בכמה קלוריות יש בסטייק סינטה. 27. גבר אמיתי לא הולך למחזמר. 28. גבר אמיתי לא שם קשת בשיער. 29. גבר אמיתי לא לובש תחתונים שהצבע שלהם הוא לא שחור, אפור, לבן או כחול. 30. גבר אמיתי לא מזייף אורגזמות. לעולם. 31. גבר אמיתי לא צריך עזרה בלפתוח צנצנת. 32. גבר אמיתי לא צריך יותר ממזוודה אחת. 33. גבר אמיתי לא נותן שיזרקו אותו! אם הוא מריח סוף הוא חותך (לא לפני שהוא מזיין פעם אחרונה) . 34. גבר אמיתי לא אומר לעולם "אין לי מושג איך מתקנים את זה". 35. גבר אמיתי לא עושה תסרוקת "הלוואה וחיסכון". 36. גבר אמיתי לא רוקד ריקודי עם. 37. גבר אמיתי לא שותה תה עם חלב. 38. גבר אמיתי לא בולע כפית דבש כשכואב לו הגרון. 39. גבר אמיתי לא מגלח אף חלק בגופו מתחת לקו הצוואר. 40. גבר אמיתי לא יודע מה זה צבע "כאמל". 41 גבר אמיתי לא מזמין משקה שמגיע עם מטרייה קטנה. 42. גבר אמיתי לא יצבע שיער או יחבוש פאה. 43. גבר אמיתי לא אכפת לו מכל מיני כללים של איך צריך או לא צריך להתנהג גבר אמיתי. ********* הסתייגות לכל הכללים - בסוף כל כלל יש לומר : אלא אם כן ייצא לו זיון........וגו' 29.1.04 תודה רבה לפנינה על אוסף המשפטים הבא. במקור זו היתה מצגת שנעשתה על ידי עתליה סגל שליקטה את המשפטים, אבל אני בחרתי להביא אותם הנה בגרסת טקסט. משפטים שיש רק בעברית.. * בוקר טוב אליהו.. * מאיפה אתה בארץ? * מי לימד אותך לנהוג.. ? * איפה שרתת? * למה מי מת... ? * עוד שנתיים ו..11 חודש למאנייק * את יכולה להלוות לי שתי ביצים? * אני לא בתור, אני רק רוצה לשאול שאלה.. * לך תחפש את החברים שלך.. משפטים שיכולים להרוס לכל אחד את היום: * משמינים הא? * חברים יש רק באגד.. * כמה שילמת על הסמרטוט הזה? * תזכירי לי אך קוראים לך.. ? * היי, יוצא לך עשן מהמנוע..אוטו חדש ? * מרחוק את נראית הרבה יותר צעירה.. * אף אחד לא שאל אותך.. * אין לנו שום דבר במידה שלך * חשבת כבר על ביטוח חיים? * את בלי חזייה? משפטים שאנשים אומרים כשהם מרחמים על עצמם: * למישהו בכלל אכפת אם אני חיה או מתה? * כאילו לא מספיק כל הצרות שיש לי.. * אף אחד לא מסוגל להבין אך אני מרגישה.. * מה אני אגיד לך, יש אנשים שקל להם בחיים * למה הכל קורה דווקא לי? * אני לא זוכרת מתי צחקתי בפעם האחרונה * יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות.. * אני לא מאמין שזה קורה לי.. * מצטערת שקלקלתי לך את המצב רוח * ואם אני אבכה זה יעזור? אז אני שותק.. משפטים שאומרים רק לרווקים: * הזמן עובר * מספיק נהנית, הגיע הזמן להתיישב * את כבר לא ילדה * אתם מאוד תתאימו, גם הוא פדנט כזה, משוגע * מתי אני אראה נכדים? * בסוף תישארי לבד עם הכלב * יש לי להכיר לך מישהו * למה אתה לא כמו כולם.. * כל המכוערות כבר התחתנו * לדודה בלומה מצפת יש שכנה, ולשכנה יש בן * בקרוב אצלך.. משפטים שנשים אומרות לגבר שנוהג: * תיזהר! * לא יקרה שום דבר אם נאחר * אתה עושה את זה בכוונה? * אדום, אדום, אתה לא רואה? * הנה משטרה * למה תמיד אתה מוכרח לעקוף את כולם.. * אם הוא היה עוצר עכשיו, היינו נכנסים בו * איך אני יכולה לשתוק? * אתה רוצה למות? בסדר גמור, רק תוריד אותי קודם * זה לא מצחיק.. משפטים שגברים אומרים לנשים שנוהגות: * מי נתן לך רישיון * נו, תעקפי אותו כבר * אם אני הייתי נוהג כבר מזמן הינו שם * את נוהגת לא רע, יחסית לאישה * ירוק, ירוק, את לא רואה? * בשביל מה היה הברקס הזה? * אני פשוט לא אוהב שמישהו אחר נוהג * 90 קמ"ש זו רק המלצה * מה עכשיו? * טוב, זהו, מעכשיו אני שותק.. משפטים שתשמעו רק אצל קוראת בקפה: * השם שלו יעקב, זהו, משה תיכף אמרתי ? הוא בלונדיני כזה, בהיר, שחרחר.. * תיזהרי ממים, ים, גשם, בריכה, ברז, לא רואים בדיוק * את, כשאת מאוהבת, את מאבדת את הראש * יש נסיעה, את נוסעת, או אחותך, או שושנה * הוא גבוה, רזה, ויש לו זקן, אין? תראי שיהיה * אני רואה חתונה אבל לא עם משה. * יש מישהו שאוהב אותך, אבל הוא ביישן * מותק, אני לא מקבלת צ'קים * תבואי בעוד שנתיים, תגידי לי שצדקתי משפטים שמזמן היינו צריכות להגיד להם: * אני מלאך, מישהי אחרת כבר מזמן היתה מעיפה אותך * תסתכל על עצמך, תקוע מול הכדורגל כל היום * כמוך יש אלף בחינם * לך לאמא שלך, רק היא יכולה לסבול אותך * אם לא שמת לב, אתה מתחיל לגדל כרס * לך מכאן, ואל תחזור אף פעם * תגיד תודה שיש לך אותי * אני? רוצה אותך? אל תשלה את עצמך * בדרך החוצה, אל תשכח לקחת איתך את הזבל.. משפטים שגברים אומרים כשתופסים אותם על חם: * זה לא מה שאת חושבת * אני פשוט לא יודע להגיד לא * אני אפילו לא זוכר את שמה * אני יכול להסביר * את פרנואידית, זה הכל בראש שלך * זה קרה רק פעם אחת * מה אני אשם שחמישים אחוז מהאוכלוסייה הם נשים? * או.קיי, על זה את הולכת לפרק את הנישואין שלנו? * זה שנכנסתי איתה למיטה, עוד לא אומר כלום * את יודעת שרק אותך אני אוהב באמת... משפטים שאומרות נשים כשתופסים אותן על חם: * זה לא מה שאתה חושב * הוא היה כזה מסכן, אז ריחמתי עליו * רציתי שתקנא * שתיתי איתו קפה, דיברנו, זה הכל * לפחות אתה יודע איך הצד השני מרגיש * זה קרה רק פעם אחת * אתה יודע שאני לא מסוגלת לשקר * זה היה הבחור הכי גרוע שהיה לי בחיים * בוא פשוט נישכח מזה * אבל איתך זה רק בגלל שאני אוהבת.... משפטים שתמיד יפילו אותך בפח : * תעצום את העיניים ותפתח את הפה * זה לא מסוכן * אתה תשטוף ואני אנגב * קודם תבטיח * לגמרי במקרה עברתי פה * זה בכלל לא יכאב * אנחנו במכירת חיסול * תרגיש את עצמך כמו בבית * בסוף הכל יסתדר * אני אחזיר לך מחר... * כן או לא.. יקטה ועיצבה Atalia Segal 29.1.04 הנה משהו נוסף ששלח לנו סעיד נבואני, זה כבר פורסם בעבר בשעת סיפור, אבל אני מביאה את שוב בגלל התוספת האישית שהוסיף סעיד לקטע המוכר. תודה רבה! סדר עולמי באומות המאוחדות החליטו לערוך סקר עולמי השאלה שנשאלה היתה: " הבע בבקשה , את דעתך הכנה על פתרון למחסור באוכל בכל שאר העולם" הסקר נחל כשלון חרוץ * באפריקה לא ידעו מה זה "אוכל" ! * באירופה המערבית לא ידעו מה זה " מחסור" ! * באירופה המזרחית לא ידעו מה זה " בבקשה " ! * באסיה לא ידעו מה זה " הכנה " ! * בארצות הברית לא ידעו מה זה " כל שאר העולם " ! * ובמזרח התיכון לא ידעו מה זה " פתרון " ! ואני מוסיף משלי : * למי שיש "אוכל" יותר מדי אנא תנו לעניים ואל תזרקו לפח-חראם * למובטלים שמרגישים שיש להם "מחסור "באוכל ויכולים לעבוד -אנא צאו לעבודה ואל תהיו לנטל על כל החברה , לידיעתכם מוסד הביטוח הלאומי לא נועד למלא את הכיסים לבטלנים ולגזלנים * לאלה שהתרגלו להמר יומם וליל , "בבקשה" הפסיקו עם מנהג גרוע זה , כי אתם מגדלים דורות שבאים אחריכם של מפסידנים , מכורים ומעוותים כללי חברה הגונה * אנו צריכים להיות דוגמה טובה "לכל שאר העולם" , עזרה הדדית , שיתוף פעולה , פרגון אחד לשני , עשיה מבורכת ,צדק חברתי , שימוש בכללי הדימוקרטיה בצורה נכונה וללא השמצות צורחניות בכנסת ," המראה של עם נאור" , הקמת עמותות למתן חסד וצדקה ולא לגניבה ולשחיתות ,מתן כבוד אחד לשני ולא לרמוס את זכויותיו של האחר , לגדל ילדים בבטחה ושלום ולא לחשוש מאנסים ופודיפילים ,לשגשוג כלכלי וחלוקה טובה של משאבים ולא דאגה למקורבים וחברי מרכז , בניית גשרים לשלום ולא חומות לפירוד , מינוי האנשים המתאימים לתפקיד ולא אנשי שלומנו , ולבסוף ערבות הדדית - מי יתן ודברי יפלו על אוזן קשבת ללא הצבעה באו"ם 29.1.04 את הבדיחה הבאה קיבלתי מליבנת. תודה רבה ליבלוב..  29.1.04 את הקטע הזה של אפריים קישון סרקה למעננו זמירה, תודה רבה!  29.1.04 תודה רבה לזמירה על הדו-שיח הזה בין נכד לסבו.... פער הדורות.... קטע של דוד מלמד נכד: הי, סבא. סב: שלום. נ': כיף? ס': מה? נ': מה שלומך? ס': אה, תודה. ואתה? נ': אחלה. ס': מה? נ': סבבה. ס': אני שואל מה שלומך. נ': עניתי, מצוין. ס': לא הבנתי. מה עם הלימודים? נ': עשר. ס': מצוין, זה הציון הכי טוב שאפשר לקבל. נ': זה לא הציון. הלימודים עשר. ס': מתי אתה גומר? נ': לא אומרים 'גומר' סבא, אתה מתכוון 'מסיים'. ס': מה, העברית שלי לא בסדר? נ': 'גומר' זה משהו אחר. ס': לא ידעתי. נ': אני מסיים בעוד חודשיים. ס': ואז תתחיל לעבוד? נ': לא, אין עבודה במקצוע. ס': אז מה תעשה? נ': ס'תלבט. ס': מה? נ': אתבטל. ס': וממה תחיה? נ': אללה כרים. ס': מה זה? התאסלמת? נ': לא, זה ביטוי. ס': מה עם החברה שלך? נ': שאפה. ס': מה? נ': פצצה. ס': איזה פצצה? שוב היה פיגוע? נ': לא זה ביטוי. היא יפהפייה. ס': מתי תתחתנו? נ': מה בוער? מי מת? ס': מת מישהו? אצלנו במשפחה? נ': לא, זה ביטוי. ס': איך הדירה שאתה גר בה? נ': חבל על הזמן. ס': אתה פה רק שתי דקות, כבר חבל לך על הזמן? נ': לא, זה ביטוי. ס': ההורים שלה עוזרים קצת? נ': נאדה מניאקים. ס': לא הבנתי, הם עברייני מין? נ': לא. זה ביטוי. לא עוזרים למרות שהם כבדים. ס': שמנים? נ': לא, מלאים כסף. ס': אה, טוב, יפה שבאת היום. אין לימודים? נ': הברזתי. ס': מה? אתה עובד בשרברבות? נ': לא, זאת אומרת, כן. ס': זה מה שיצא מכל הלימודים שלך? אינסטלטור? נ': סתם. עבדתי עליך. ס': עלי? בשבילי צריך לעבוד? אני מטריח מישהו? נ': לא, זה ביטוי. אני לא עובד בכלל. עוד מעט אתחיל לחתום אבטלה. ס': מה, שינית את שם המשפחה? נ': לא. אלך ללשכת העבודה, נקבל כמה ג'ובות. ס': ג'ולות? בגילך תשחק בג'ולות? נ': לא ג'ולות, ג'ובות. כסף. ס': בלי לעבוד? נ' בטח. בשביל מה לעבוד? מקבלים יותר כסף ממענק אבטלה. ס': בזמני היו עובדים, לא קיבלנו מענק אבטלה. נ': ומה יצא לך מזה? אכלת אותה. ס': את מי אכלתי? נ': אני מתכוון שבסוף לא נשאר לך כלום מהעבודה. ס': תמיד היה אוכל בבית. תשאל את אבא שלך. נ': היום נהיה אצלו. הזמין אותנו על האש. ס': איזה אש? הוא הולך לעשות שריפה. נ': לא, הוא עושה בשר על האש. טוב, תיזהרו. ותמסור לו דרישת שלום. נ': או קיי, סבא, יאללה ביי. ס': להתראות. 28.1.04 את צרור הסיפורים הקצרים הבאים שלחה זמירה, תודה רבה! כל הסיפורים הללו לקוחים מספרה של יהודית סמט - 'הצד השני של הסיפור' ארמון החול יצאתי לגינה עם אבי, בני בן השלוש. מזג האוויר היה נפלא. ישבתי בקצה ארגז החול וצפיתי בו, בעודו מטפס על המגלשה. עיניי נתקלו בשני ילדים (שנראו כאח ואחות), שהיו שקועים בבניית ארמון חול. אולם, זה לא היה ארמון חול רגיל. היו בו צריחים גבוהים ומנהרות מקושטות באבנים, בפרחים, בעלים, במקלות ובכל פריט אחר אשר הזדמן לידם. הוקסמתי מן הסבלנות שהקדישו לבנייה, ויכולתי רק לשער, כמה זמן ישבו ועסקו בבנייתו. בשלב כלשהו פנה הילד לאחותו ואמר: "בואי נלך הביתה להביא שתיה". הילדה שמטה את הכף מידה, ושניהם פתחו בריצה. בשעה שהם אצו לדרכם, פנה אלי אבי ושאל בעליזות: "אמא, אני יכול לדרוך על הארמון? את מרשה לי לפרק אותו? "אבי, חשוב על כל העבודה שהם השקיעו בו! האם כדאי לך לפרק אותו?" אבי שקל את דבריי, ונראה שהסכים, משום שברגע הבא כבר רץ לעבר אחת הנדנדות. דקות מספר לאחר מכן, רץ לעבר ארגז החול ילד אחר. הוא בחן את הארמון בחדווה לא מוסתרת, הקיף אותו, ואחר כך, ללא התרעה מוקדמת, בעט בארמון והחריב אותו עד היסוד. לפני שהצלחתי לפצות את פי, נעלם הילד ואיננו. מה חבל, הרהרתי. "אמא, עכשיו אני יכול לקפוץ על הארמון? את מרשה?" עיניו של אבי ברקו בעליצות. "אני חושבת שכן, אבי. על אף שכבר לא נותר הרבה ממנו". אך אבי כבר היה שקוע בעיסוק המהנה, בועט, דורך, ומרקד על חורבותיו של אותו ארמון נהדר. הד כלשהו הגיע לאוזני. הרמתי את עיני והבחנתי במישהו רץ. היו אלה אותם אח ואחות. הם שבו לארגז החול בלווית אמם, כדי להראות לה את הארמון המפואר שבנו. היא וילדיה שלחו בנו שני מבטים נרגזים - האחד היה מופנה אלי, השני לבני. שלושה פרצופים עצובים וכועסים סבו אחורנית ויצאו מן הגינה, כשעל פניהם הבעת רוגז. הארוח "משפחה מסוימת היתה אמורה לארח אותי בשבת", סיפרה סימה לגברת דיוויס בטון פגוע. "ברגע האחרון התקשרה האשה לומר ש'היא מצטערת מאוד' אבל לא תהיה מסוגלת לארח השבת. זה היה בסדר - הסתדרתי לבסוף במקום אחר. אך בשבוע שלאחר מכן, החלה אחת מחברותי לספר לי על השבת הנפלאה שהיתה לה - נכון, ניחשת - אצל אותה משפחה אצלה הייתי אמורה להיות! כיצד את חושבת שהרגשתי ? " "לא תאמיני!" הגיבה בהתרגשות גב' דיוויס. "הקשיבי למה שאירע לי. לפני מספר שבועות הזמין בעלי ידידים מהשכונה לסעודת שבת, אך מאחר ולא חשתי בטוב, התקשר בעלי לבטל את ההזמנה. בהתחשב בנתונים, ידענו שהם יקבלו זאת בהבנה, בפרט לאור העובדה שנשאר להם די זמן כדי לארגן סידור אחר לשבת. "זמן קצר לאחר מכן, התקשרה אלי אחת מחברותי הטובות. ברגע ששמעתי את קולה, נזכרתי שלפני מספר שבועות שוחחנו על נסיעתה המתקרבת, ואז הבטחתי לה שאארח אותה ואת משפחתה בשבת שלפני הנסיעה. היא התקשרה לומר שהכל ארוז ומאורגן לנסיעה מיד לאחר השבת, ועד כמה היא מעריכה את הזמנתי. "מה יכולתי לומר? כאשר הסבנו כולנו סביב השולחן, נשמעה נקישה על הדלת - ומי לדעתך נכנס פנימה ? ידידנו השכנים! הם 'קפצו' לאחל לנו 'שבת שלום' ולשאול לשלומי. התפילה כשהתעוררה גב' בלום בבוקרה של אותה שבת, אמרה לבעלה כי בקרוב מאוד יהיה עליהם למהר לבית החולים, וביקשה ממנו לשוב מבית הכנסת במהירות האפשרית. הוא הלך לבית הכנסת, אך יצא מיד לאחר אמירת 'קדושה' של תפילת מוסף, ונחפז לשוב הביתה. בשעה שהסיר את טליתו, הבחין באדם נוסף מן העבר השני המסיר אף הוא את טליתו ומניחה במקומה. 'האין הוא יכול להמתין עד לגמר התפילה? מדוע הוא כה ממהר? (החמין ימתין לו 10 דקות נוספות!)', הרהר מר בלום. כשהגיע מר בלום לבית החולים בלויית אשתו...את מי אתם חושבים שהוא פגש שם? שכחה עבדתי כמטפלת אצל משפחת סלומון, משפחה נחמדה עד מאוד. אתמול שבה שפרה סלומון מהמכולת ומיד כשנכנסה נזכרה כי שכחה לקנות ביצים. היא ביקשה מתמר אחותה שקראה להנאתה לרוץ ולקנות ביצים. "ואם את כבר יוצאת - הביאי גם עוגה עבור האורחים שצריכים להגיע". כעבור מחצית השעה שבה תמר כשבאמתחתה מבחר נאה של עוגיות ותופינים, אך ללא ביצים. "כיצד יכולת לשכוח לקנות ביצים?" תבעה שפרה בכעס. בית מרקחת הטלפון בבית המרקחת שלנו צלצל. הרופא היה מעבר לקו. הוא תבע לדעת מדוע סיפקה הרוקחת תרופה שונה מזו שנרשמה על ידו. הרוקחת התנצלה ובתמורה זכתה להרצאה ארוכה על עד כמה חשוב לדייק במתן התרופה במרשם, על האחריות הציבורית, וכן הלאה. מאוחר יותר, נברה הרוקחת בערמת המרשמים כדי למצוא את המרשם המדובר. להפתעתה, גילתה שהיא אכן סיפקה את התרופה הרשומה במרשם; מסתבר, שהרופא עצמו רשם את התרופה השגויה. מתוך סקרנות, טלפנה לרופא והסבירה לו את המצב. "אה, טוב, כל אחד יכול לטעות", באה התשובה הקלילה מעבר לקו. 28.1.04 את 'דירה להשכיר' בגירסה החרדית, שלחה אלינו זמירה כהן. תודה זמירה! (אני מקווה שלאה גולדברג לא יותר מדי כועסת מכל הגירסאות החדשות שצצו לפתע ליצירה היפה הזו שלה...) דירה להשכיר מתוך - הייד פארק - חדרי חרדים - בתי נייטין: בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כוללים וישיבות עוֹמֵד לו מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת. בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה גרה משפחה ספרדיה אברך כולל שסני"ק עם שמונת ילדיו שירי קודש מזרחיים מתנגנים בפול ווליום מחלוניו תמונה גדולה של הרב עובדיה בסלון ותמונה גדולה של הסטייפלר ליד הארון בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה מִשְׁפָּחָה ליטאית יש להם בשבת חברת תהילים בהברה אשכנזית שלט גדול של ג בעונת הבחירות עם מרן הרב אלישיב מתייעצים בבעיות בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ א חסידישער איד כל הזמן הוא בשמחה תמיד גרביים שחורות לו עד ברכיו פאות ארוכות לכל ילדיו לטיש מקפיד הוא כל שבת ללכת ביתו הוא כמו תחנת רכבת בקומה הרביעית מזרוחניק חרדל"י ביתו מפואר מטופח ונקי כל בניו במרכז הרב משנת הרב קוק מאירה את עיניו בקומה מספר חמש גר הרב לעש אבל לפני שבוע ארז את המזוודות ועזב משרה חשובה בצפון אמריקה קיבל ביחד עם גרין כארט, ומצידו שתלך כל המדינה @#$@!. סגרו השכנים את הדלת ותלו בחוץ שלט: ''דירה להשכיר'' בא שלומי המודרני החרדי החדש ג'וצ'ו ומילאנו מפארים את רגליו, ואלנטינו באלף שקל מסגרת למשקפיו. עומד בחוץ וקורא את השלט עולה במדרגות ופותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: ''הנאה המטבח בעיניך?'' נאה. הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה. אם כן, שב אתנו, שלומי! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני! איך אשב אני, המודרני המתקדם, עם חסיד מימי הביניים שלא מכיר את הסינגל החדש של דלפקוביץ' שמארח את לם? ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח לגור ליד חסידי אידישאי שיעשה לי טיש במוח. שלום לכולם ומזל טוב לדקס על הסינגל החדש. הלך לו שלומי, והחסידישער נעלב. הלך שלומי, בא פריעדמאן. עומד בחוץ וקורא את השלט, עולה במדרגות, פותח הדלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבו מסבירים לו פנים: הנאה המטבח בעיניך? נאה (בהברה חסידית) הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המסדרון בעיניך? נאה אם כן, שב, פריעדמאן, אתנו, שב! לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני! איך יכול אני, קנואי תלמיד מהסאטמאר רב, ליד מזרוחניק טמא מטומא לגור שם רשעים ירקב? הוא תולה דגל של מדינת ישראל ביום העצמאות, גיוואלד זה כפירות ואפיקורסות אני לא יכול לסבול את זה אפילו איין מינוט! נעלב המזרוחניק, ופריעדמאן הלך לו. הלך פריעדמאן, ובא הלפרין עמד בחוץ, קרא את השלט, עלה במדרגות, פתח את הדלת באים מכל הדירות השכנים עומדים מסביבו מאירים לו פנים הנאים החדרים בעיניך? נאים הנאה המטבח נאה הנאה המסדרון? נאה. אם כן, שב אתנו הלפרין! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני, איך אשב אני, החבדניק הגאה, עם שחני"ק מסנגד מפונוביז' שאת הרבי המלך המשיח מבזה? כיצד אראה כל בוקר את ה"יתד נאמן" במדרגות, כשליבי לא יקרע אז לחתיכות? לא אשב, יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד, יחי המלך. שמח הליטאי, והחבדני"ק הלך לו. הלך הלפרין, בא איצקוביץ. עולה... פותח.. באים... הנאים החדרים... לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני, אשכנזי לבן ומכובד בכפיפה אחת עם פרענק ברברי ולא מלומד? לא נאה לי ולא יאה לי! לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה, צעקו השכנים פה אחד, רק החסידישער שתק בצד. הלך איצקוביץ, בא ירון. בעל תשובה לפי כל קריטריון עולה... פותח... באים מכל הדירות השכנים, הנאה?.. נאה נאה, הכל נאה... אם כן שב נא איתנו ירון! בעזרת השם אשב! שמחו השכנים ושמח גם ירון התבודדות עושה הוא כל יום במירון ומאז בעמק יפה בין כוללים וישיבות עומד לו בניין בן חמש קומות החסידישער הוסיף מרפסת ולפרענק נולדה בת נחמדת ירון עשה התבודדות והליטאי הלך לבחירות והמזרוחניק הלך למילואים וכולם היו שמחים ומאושרים... 28.1.04 על הרשימה הבאה, שלוחה תודה לגלית: איך לנצל ולהעצים הרגעים היפים ביותר בחיים: 1. להתאהב 2. לצחוק עד שכואבת הבטן 3. למצוא הרבה הודעות במחשב כשחוזרים מחופשה 4. לשמוע את השיר האהוב עלייך ברדיו 5. לשכב במיטה ולשמוע את הגשם יורד בחוץ 6. לצאת ממקלחת טובה והתנגב במגבת חמימה 7. לעבור בהצלחה בחינה קשה 8. לקבל טלפון מאדם שלא שמעת ממנו הרבה זמן 9. שיחה טובה 10.למצוא כסף במכנסיים שלא לבשת הרבה זמן 11.לצחוק על עצמך 12.שיחות טלפון ארוכות לתוך הלילה 13.לצחוק בלי סיבה 14.לשמוע במקרה מישהו מחמיא לך 15.להתעורר ולגלות שנשאר לך עוד זמן לישון 16.להיות חלק מקבוצה 17.הנשיקה הראשונה 18.למצוא חברים חדשים 19.להרגיש פרפרים בבטן כשפוגשים את האדם המסויים 20.שיש מישהו שאומר לך עד כמה הוא אוהב אותך 21.לשמוע שיר שמזכיר לך אדם שאתה אוהב 22.לראות אנשים שאתה אוהב מאושרים 23.ללבוש סוודר של האדם שאתה אוהב ושעדיין יש עליו את הריח של הבושם שלו 24.לחזור ולפגוש חבר ותיק ולראות ששום דבר לא השתנה 25.לבלות זמן עם החבר הכי טוב 26.להסתכל על השקיעה 27.שהאדם שהתאהבת בו יגיד לך שהוא אוהב אותך!!! "חברים הם אלו שאיתך כשטוב, וכשרע הם באים לבד" "החבר האמיתי הוא זה שיודע עלייך הכל ובכל זאת ממשיך להיות חברך" "צריך דקה בשביל להבחין במישהו, שעה בשביל שהוא ימצא חן בעינייך, יום בשביל לאהוב אותו, אבל צריך חיים שלמים בשביל לשכוח אותו!" "בלי אהבה אנחנו כמו ציפורים עם כנפיים שבורות..." שלחו את ההודעה הזאת ל-10 האנשים החשובים לכם ביותר מהרשימה ותראו איך החיים שלכם נהפכים ליותר טובים! מי שלא שולח הודעה זו לאף אחד יראה עד כמה הוא נשאר בודד....... 28.1.04 הסיפור המדהים הבא נשלח לכאן על ידי דודי. תודה. רק באמריקה ! זהו המקרה המשפטי המדהים ביותר השנה, העשור וכפי הנראה גם בכל המאה / תרגום מאנגלית ע"י ג.ל. עו"ד מהעיירה שארלוט שבצפון קרוליינה, רכש קופסא של סיגרים נדירים ויקרים וביטח אותם כנגד אש בין שאר הדברים. חודש לאחר מכן, כאשר סיים לעשן את כל חפיסת הסיגרים הנהדרים הללו ומבלי ששילם עדיין את התשלום הראשון עבור פרמיית הביטוח, הגיש העו"ד תביעה כנגד חברת הביטוח. בתביעתו, ציין העו"ד כי הסיגרים אבדו "בסדרה של דליקות קטנות". חברת הביטוח סרבה לשלם, בטענה ברורה כי האיש צרך את הסיגרים באופן הנורמלי. העו"ד תבע ... וזכה !!! בפסיקתו, הסכים השופט עם חברת הביטוח כי טענת התביעה היא חסרת-ערך. אך יחד עם זאת, ציין השופט שהעו"ד החזיק בפוליסת ביטוח מטעם החברה שבה צויינה אחריות כי הסיגרים מבוטחים וכן הובטח ביטוח כנגד אש, מבלי להגדיר מה נחשב כאש בלתי מקובלת, וחייב את הנתבעת לשלם בהתאם לכתב התביעה. במקום לסבול ממהלך ארוך ובזבזני של ערעור, קיבלה חברת הביטוח את תוצאות המשפט ושילמה 15,000 דולר לעו"ד בגין אובדן הסיגרים הנדירים ב"דליקות". ועתה לחלק המעניין ביותר - לאחר שהעו"ד פדה את ההמחאה, חברת הביטוח הביאה למעצרו תחת ציון 24 סעיפי אשמה בגין הצתה בזדון!!! כאשר תביעתו המקורית ועדותו במשפט הקודם משמשים כנגדו, הורשע העו"ד בדין באשמת שריפה במזיד של רכושו המבוטח ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר וקנס בסך 24,000 דולר. זהו סיפור אמיתי והוא נחשב כמספר 1 ברשימת הזוכים ב"תחרות פרסי עו"ד פליליים" שאירעה לאחרונה. והרי תוספת שהתקבלה לאחר שכבר הועלה סיפור זה לאתר. כותב לי כך נדב: חמדה שלום, קראתי בהנאה, כבכל יום, את מדורך, ונתקלתי בסיפורו של דודי "רק באמריקה". מסתבר שזה לא סיפור אמיתי כלל וכלל. זו בדיה, אגדה אורבנית שמסתובבת משנת 1997. עייני באתר האגדות האורבניות הבא: http://www.urbanlegends.com/legal/cigar_fire_insurance_more.html סיפור יפה, אבל ודאי לא אמיתי. לא יתכן שפוליסת ביטוח תכסה הצתה בזדון, וששופט יאשר כזה דבר – אפילו לא באמריקה.... ברכות, נדב. תודה רבה, נדב. אבל תודו שזה אחלה סיפור, הא? 26.1.04 תודה רבה לדודי על הקטע הנפלא הזה: להיות אמא מאת: כותבת לא ידועה תרגמה לעברית: יפעת יגר אנחנו יושבים לארוחת הצהריים כשבתי מודיעה בפשטות שהיא ובעלה חושבים "להקים משפחה". "אנחנו עורכים סקר" היא אומרת, חצי בצחוק "את חושבת שכדאי לי ללדת?" "זה ישנה לך את החיים" אני עונה, שומרת בזהירות על טון טבעי. "אני יודעת", היא אומרת,"אין יותר שינה בסוף השבוע, אין יותר חופשות ספונטניות ..." אבל לא לזה התכוונתי. אני מתבוננת בבתי, מנסה להחליט מה לומר לה. אני רוצה לספר לה דברים שלעולם לא ילמדו אותה בקורס הכנה ללידה. אני רוצה להגיד לה שפצעי הלידה יחלימו, אבל המעבר לאמהות ישאיר בה פצע רגשי כואב כל כך שהיא תישאר פגיעה לנצח. אני שוקלת אם להזהיר אותה שהיא לעולם לא תקרא יותר עיתון בלי לשאול "מה אם זה היה הילד שלי?" שכל מטוס שיתרסק, כל בית שיישרף, ירדוף אותה. שבכל פעם בה תראה תמונות של ילדים גוועים היא תשאל אם משהו יכול להיות גרוע יותר מלצפות בילדך הגוסס. אני מתבוננת בציפורניה העשויות בקפידה ובחליפתה המעוצבת וחושבת שלא משנה כמה היא מתוחכמת, האמהות תצמצם אותה לדרגה הפרימיטיבית של דובה המגינה על גוריה. שהקריאה הדחופה "אמא!" תגרום לה לשמוט את הסופלה או הקריסטל הטוב ביותר שלה בלי להסס לרגע. אני מרגישה שעלי להזהיר אותה שלא משנה כמה שנים היא השקיעה בקריירה, האמהות תחבל במקצועיות שלה. היא יכולה להתארגן עם סידור לילד אבל יום אחד, היא תכנס לישיבה חשובה ותיזכר בריח המתוק של התינוק שלה. היא תזדקק לכל גרם של משמעת כדי לא לרוץ הביתה רק כדי לוודא שהתינוק שלה בסדר. אני רוצה שבתי תדע, שהחלטות היום יום לא יהיו עניין פשוט. שבקשה של ילד בן חמש ללכת לשירותי הגברים במקדונלד'ס ולא לשירותי הנשים, תהפוך לדילמה. שממש שם, בין המולת המגשים והילדים הצורחים, נושאים של עצמאות וזהות מינית ישקלו אל מול הסיכוי שפדופיל עלול לארוב בתוך תא השירותים. ולא משנה כמה היא נחושה במשרד, היא כל הזמן תבקר את עצמה כאמא. אני מביטה בבתי הנאה ורוצה להבטיח לה שבסופו של דבר היא תשיל את הקילוגרמים המיותרים של ההריון, אבל יודעת שהיא לעולם לא תרגיש אותו דבר כלפי עצמה. שהחיים שלה, שעכשיו הם כל כך חשובים, יהיו פחות חשובים בעיניה ברגע שיהיה לה ילד. שהיא תוותר עליהם תוך רגע כדי להציל את הצאצא שלה, אבל היא תתחיל לקוות לעוד שנים- לא כדי להגשים את חלומותיה, אלא כדי לראות את ילדיה מגשימים את שלהם. אני רוצה שהיא תדע שצלקת של ניתוח קיסרי או סימני מתיחה יהפכו לאותות כבוד. שמערכת היחסים שלה עם בעלה תשתנה, אבל לא בדרך שהיא חושבת. אני מקווה שהיא תוכל להבין כמה אפשר לאהוב גבר הרבה יותר כשהוא מחתל תינוק בעדינות או לא מהסס לשחק עם ילדו. אני חושבת שהיא צריכה לדעת שהיא תתאהב בו שוב בגלל סיבות שעכשיו היא תמצא אותן מאוד לא רומנטיות. אני רוצה שבתי תתפוס את הקשר שהיא תחוש אל נשים מהעבר, שניסו למנוע מלחמות, דעות קדומות או נהיגה בשכרות. אני מקווה שהיא תבין למה אני יכולה לדון ברצינות ברוב הנושאים אבל הופכת בלתי שפויה באופן זמני כשאני מדברת על איום של טרור על עתיד ילדי. אני רוצה לתאר לבתי את החדווה שבלראות את ילדך לומד לרכב על אופניים. אני רוצה ללכוד עבורה את צחוקו המתגלגל של תינוק כשהוא נוגע לראשונה בפרווה הרכה של כלב או חתול. אני רוצה שהיא תטעם את האושר, כל כך אמיתי שפשוט כואב. מבטה הבוחן של בתי גורם לי להבין שדמעות מילאו את עיני. "לעולם לא תתחרטי על כך" אני אומרת לבסוף. ואז אני עוברת לצדו השני של השולחן, מהדקת את ידיה של בתי ומתפללת תפילה שקטה עבורה, עבורי, ועבור כל הנשים שפילסו את דרכן אל המקצוע המופלא הזה, מתנת האל המבורכת הזאת- להיות אמא 26.1.04 תודה לריקי על הסיפור הבא: החתול החכם שלי ארבע גברים - מהנדס,רואה חשבון,כימאי ועובד מדינה - התפארו כמה חכם החתול שלהם. כדי להשוויץ, קרא המהנדס לחתול שלו, "איקס בריבוע", תראה מה שאתה יודע לעשות. איקס בריבוע התמתח על השולחן, לקח גיליון ועפרון ופתאום שרטט עיגול, רבוע ומשולש מדויקים. כולם הסכימו שזה מאד חכם. רואה החשבון אמר מייד שהחתול שלו יכול לעשות דברים מסובכים יותר. הוא קרא לו ואמר, "גיליון חישוב", תעשה מה שאתה יודע. גיליון חישוב יצא למטבח, חזר עם תריסר עוגיות וחילק אותן ל-4 קבוצות שוות של 3 עוגיות כל אחת. כולם אמרו שזה מוצלח... הכימאי, אמר גם הוא שהחתול שלו יודע לעשות דברים יותר מורכבים. הוא קרא לו ואמר, "כפית מידה", תראה מה אתה יודע לעשות. כפית מידה, קם הלך למקרר, הוציא קרטון חלב וכוס ומזג חלב לכוס מבלי לשפוך אף טיפה. לכולם היה ברור שזה ממש מוצלח... עכשיו פנו כל השלושה לעובד המדינה ואמרו, "מה יכול לעשות החתול שלך?" עובד המדינה קרא לחתול שלו ואמר, "הפסקת עשר", תעשה מה שצריך. הפסקת עשר קפץ על רגליו, אכל את העוגיות, שתה את החלב, חרבן על גיליון הנייר המצוייר, דפק את שלושת החתולים האחרים, טען שפצע את גבו תוך כדי כך, מילא דו"ח תלונה על תנאים לא בטיחותיים בעבודה, הגיש תביעה לפיצויים בגין פגיעה בעבודה והלך הביתה למשך היום בטענה של חופשת מחלה. 26.1.04 תודה לזמירה כהן ששלחה את הסיפור הבא, תחת הכותרת 'סיפור אמיתי'.. מקל גומי מתוך הספר 'הצד השני של הסיפור / יהודית סמט התינוק שקע בשינה. השעה היתה שלוש ושלושים אחר הצהרים. אולי אנצל הזדמנות זו כדי לנמנם מעט. הבית שקק ילדים, חברים, וחברים של חברים, הדים עליזים. הכל היה כשורה. זמן אידיאלי למנוחה קצרה. הפעמון צלצל. החלטתי לענות. ממילא לא אצליח להרדם שוב. עודי מנומנמת, פתחתי את הדלת ומיד אורו פני. " או, לאה, בואי היכנסי. כמה טוב לראותך". לאה ניומן היא אחת מחברותי הטובות, דמות נערצת על הכל. "לא באתי לבקר, על אף שהייתי שמחה לעשות זאת" פתחה. "משהו חשוב התרחש ואני חשה כי עלייך לדעת על כך". תחושה מבשרת רעות עלתה בליבי. מה אני עתידה לשמוע? האם זהו אחד מילדיי? העברתי במוחי במהירות את פרצופיהם המחייכים, אך לא העליתי דבר. היתה זו אחת התקופות השלוות, בהן הכל התנהל כשורה עם מורים, חברים, אחים ואחיות, וגם עם ההורים. נראה היה כי היא ממתינה שאפצה את פי. לא עשיתי זאת. היא רכנה לעברי. "הוא לא סיפר לך?" אה, ובכן, זהו בני. כעת אנו יותר ממוקדים. מה כבר עולל, ומדוע היה עליי להפסיד את שנתי כדי לשמוע על כך? "את יודעת שחווה בתי מארגנת את הקייטנה היומית. שם אירע הדבר. היא חשה שעליה להתייעץ עמי טרם תשוחח איתך. החלטנו, כי מוטב שאני אבוא ואספר לך". קולה של חברתי היה רציני בצורה יוצאת דופן. בני בן שמונה, וקייטנה זו מיועדת לגילאי חמש. מדובר, כנראה, בענין חמור אם היה על חווה לספר על כך בתחילה לאמה. חווה בת שמונה עשרה, ויודעת כיצד לטפל בילדים, מה הוא עולל? "מה הבעיה? " שאלתי אותה בטון הרגיל ביותר שהצלחתי להפיק. תשובתה עלתה על כל דמיון: "אתמול שהתה חווה בבנין הקייטנה וחילקה דליים וכפות למשחק בערמת החול, כששמעה ילד בוכה בחוץ. היא הביטה מבעד לחלון והבחינה בבנך אוחז בצינור גומי קצר וחובט בשימי הקטן. הוא היה שרוע על גבו ובכה והרים את ידיו כדי לגונן על גופו". נדהמתי. איזו תמונה! צינור גומי, בריונים, קורבנות חסרי ישע, ילדים מחוסרי הגנה - חשתי כאילו פרץ של מים קרים הוטח בפני. כמו מבעד לערפל, שמעתי את התינוק בוכה. אך הכל נדמה מרוחק כל כך, כאשר העליתי במחשבתי את בני, מעת לידתו ועד עתה. צררתי את כל מעשיו הרעים והעליתי בזכרוני את התנהגותו הגרועה ביותר. תמונה מזוויעה כמו שציירה לאה חברתי לא התאימה לו. "האם חווה הבחינה בו כשהוא למעשה חובט בשימי ?" "בהחלט". "האם את בטוחה שזה היה צינור גומי ?" "כן. היא יצאה מיד ונטלה אותו מידו." "האם חווה ניסתה לברר מה קרה? " "כן. שימי אמר שהבנים הגדולים לא הרשו לו לשחק איתם". "מה עשה שם בני, בכל מקרה?" "זה מה שחווה רצתה לדעת! " קראה לאה. זכרי, אמרתי לעצמי. אל תמהרי לקשור קשרים. אל תניחי לה לארוז את החבילה ולהצמיד לה תוית לנצח. ישנו תמיד צד נוסף לספור, אם לא יותר. "לאה, אני מעריכה את העובדה שטרחת וניגשת לספר לי זאת בעצמך. אשוחח על הענין עם בני כשישוב הביתה". "איני מקנאה בעונש שהוא יקבל" ,אמרה בשעה שעזבה. כששב, הגשתי לו את ארוחת הצהרים ושאלתי בשלווה אם עבר עליו יום טוב. "כן" אמר. "האם קרה משהו מיוחד היום?". "לא". "אולי יש בכל זאת משהו שאתה רוצה לספר לי?" "לא, לא משהו מיוחד". נאנחתי. "היום שמעתי על מקרה שאירע והייתי רוצה לשמוע מה יש לך לומר על כך". כשסיימתי לחזור על מה ששמעתי, הוא גולל את צידו בספור לפני: "חברי ואני סיימנו ללמוד ויצאנו לשחק בכדור. שיחקנו על הדשא שליד הגדר, מחוץ לקייטנה. ילד קטן מהקייטנה יצא והשליך חול על פנינו. גערנו בו שיתרחק והוא נמלט פנימה. הוא שב ויצא כעבור מספר דקות עם מקל והכה אותנו. הברחנו אותו אבל המדריכה הבחינה בנו וגערה בנו שלא נשוב לשחק בחצר". "הוספנו לשחק, כאשר הוא יצא לעברנו בשלישית. הפעם היה בידו צינור גומי. כולנו רדפנו אחריו, אך אני הייתי המהיר מכולם. גירשתי אותו לתוך מגרש הקייטנה, ליד המגלשה, בסמוך לגדר, ואז הוא הסתובב והרים את הצינור כדי להכות אותי. תפסתי את הצינור בעודו באוויר והוא פסע אחורנית כדי למשוך אותו בחזרה, ואז נתקל במשהו ונפל על גבו. "בדיוק אז המדריכה יצאה וצעקה עלי. אחר כך כולנו פנינו לשחק במקום אחר". עדיין בתפקיד החוקר, הוספתי לשאול מספר שאלות. "מדוע רדפת אחריו? אם הוא הציק לכם כה רבות, למה לא הלכתם לחפש את המדריכה ?" "לא רצינו לסבך אותו." "אם כן, מדוע הכית אותו?" "לא הכיתי אותו! איך יכולתי להכות אותו? הוא ילד קטן". מאוחר יותר באותו יום, פנינו לעבר ביתה של לאה. היא וחווה בתה היו בבית. בני שב על גרסתו המלאה. גברת ניומן פנתה אל בתה ואמרה: "אמרת שראית אותו מכה את שימי, הלא כן ?" "ובכן," השיבה חווה בהיסוס, "איני בטוחה בכך. חשבתי שראיתי..., אבל כנראה לא ראיתי אותו מכה ממש את שימי. פשוט הנחתי - מהצורה בה עמד ואחז בצינור הגומי - שהוא הכה אותו". 26.1.04 את הסיפור הבא, על כיפה אדומה בגירסה החרדית שלחה הנה זמירה כהן, תודה תודה.. כיפה אדומה - הגרסה החרדית מאת אריאל הורוביץ היה הייתה בעיר ירושלים \ כיפה אדומה, ילדת מחמדיים ואמה הרבנית, הצדקת הגדולה \ ואביה החשוב, ראש הישיבה ויום אחד, לאחר שחרית \ סל עם ממתקים הביאה הרבנית "סבתא חולה, לא עלינו", אמרה האם \ "ואמרנו מי שברך,ירחם השם" "קחי הסל עם הממתקים במהרה \ הכל בהכשר הבד"ץ, אל דאגה" נטלה ספר תהילים ואצה החסודה \ לעשות את רצון האם היקרה הלכה והלכה ביער האפל \ ולפתע פגשה בזאב עצל הזאב גבוה, ושטריימל על ראשו \ ופנים מפחידות לו וזקן על לחיו "שלום לך", אמרה חיית הקודש \ "גמרתי הלל כי היום ראש חודש" "ולכן אלווך ולא ארבה שיחה \ שנאמר 'אל תרבה שיחה עם האישה'" 'מה מעשייך?' שאל הוילדה-חייה \"אני הולכת לסבתי לגיטל בת אריה" "זו סבתי, שחולה במחלה ההיא", אמרה \ "התתפלל עליה בתפילת עמידה?" "בוודאי", ענה החבר \ "אך עלייך להגיע כבר, אז בואי נמהר" וכך הלכו, כאדם וחווה \ וטיילו ביער האפל והנורא ואז אמר: 'אוי, עלי לרוץ למנחה!' \ אך באמת רץ לבית הסבתא וכשהגיע, לא דפק בדלת \ אלא נכנס לבית והסבתא זועקת ואז נזכר ששתה מקודם חלב \ אז ספר חצי שעה - מעכשיו! ואחר ששטף את פיו ורעבו גדול \ פתח את פיו ובירך 'שהכל' ומיד-מיד טרף את הצדקת \ וספר תהילים נפל על המרצפת אץ הזאב ופשט את הקיטעל \ ולבש את בגדי סבתא גיטל ולפני שהספיק לומר "יושב בסתר עליון" \ נשמעה דפיקה בדלת ברעש קטון הייתה זו הילדה הקטנה \ (להזיכרכם - כיפה אדומה) שהביאה ממתקים בהכשרים מצויינים \ אך לא ידעה שזה הזאב האלים אך סבתא נראתה מוזר חשבה הכיפה \ היא נראית כמו הלוויתן שטרף את יונה "למה אוזנייך כה גדולות?" שאלה בכאב \ "לשמוע שיעורי תורה", ענה הזאב "ולמה האף שלך כל כך מעוות"? \ "כדי שאוכל להריח בשמים במוצאי שבת "ולמה שינייך נראות כמו מערות?" \ "כדי לטורפך ולברך 'שהכל נהיה בדברו'" ומהר מהר בירך הרשע \ וטרף את הכיפה זכרונה לברכה ולפתע, לאחר מנחה בישיבה הסמוכה \ שמע איזה אברך את זעקת הקטנה אץ הבוחער עם הפאות המסולסלות \ ופתח הכרס והוציא הבנות ומיד באה השדכנית של הכפר \ וקבעה שידוך בין הכיפה לבחור היקר וחיו הם באושר, הללוהו \ ויש להם עשרה ילדים, כן ירבו. 26.1.04 את הסיפור הבא שלחה אלי בת דודי, ליבנת. ת'אנק יו, ליבלובית, ברוך בואך למועדון... הקופסא / אנונימי קיבלתי את הספור מחבר שהיה צריך להחליט החלטה. אמרתי שגם לי יש החלטות להחליט. הספור מספר על אם שהענישה את בתה בת החמש, על שבזבזה גליל שלם של נייר עטיפה מוזהב. באותה התקופה הכסף בביתם היה מצרך נדיר. היא התרגזה עוד יותר כאשר גילתה שהילדה השתמשה בנייר העטיפה בכדי לעטוף קופסא, שאותה הניחה מתחת לעץ חג המולד. למחרת בבוקר, הביאה הילדה את הקופסא לאמה ואמרה: "אמא, זה בשבילך." האם אמנם הייתה נבוכה מתגובתה המוגזמת מוקדם יותר, אך כעסה ניצת שוב כאשר גילתה שהקופסא ריקה. היא אמרה לבתה בטון חמור: "האם אינך יודעת גבירתי הצעירה, שכאשר נותנים למישהו מתנה, אמור להיות משהו בתוך הקופסא?" הילדה פרצה בבכי ואמרה: "אבל אמא, היא לא ריקה! אני הפרחתי נשיקות לתוכה, עד שהתמלאה." האם נשברה. היא כרעה על ברכיה וחבקה את בתה הקטנה, אחר כך התחננה שתסלח לה על הכעס וחוסר המחשבה. לא הרבה אחר כך נהרגה הילדה בתאונה, והאם שמרה את הקופסא ליד מיטתה במשך כל ימי חייה, ובכל פעם שהייתה עצובה או בקשיים הייתה פותחת את הקופסא ונוטלת נשיקה דמיונית מתוכה ונזכרת באהבה של בתה הקטנה. במובן מסוים, כל אחד מאתנו, מקבל קופסא מוזהבת של אהבה ללא תנאי ונשיקות, מאוהביו, חבריו, משפחתו, ואלוקים. אין רכוש יקר יותר מזה.. לכן, ברגעים הקשים בחיינו, כשקשה לנו ואנחנו עצובים, ונדמה שהעולם יסתדר טוב בלעדינו.. אל נא נשכח, שיש אנשים שאוהבים אותנו, שבשבילנו הם העולם.. ולא בטוח שהם יסתדרו... לפניך שתי אפשרויות: 1. להעביר הודעה זו לחבר/ה. או 2. למחוק אותה ולנהוג כאלו היא לא נגעה לך כלל.. כפי שניתן לראות, אני בחרתי באפשרות הראשונה.. 25.1.04 את הסיפור הבא שלחו לי לפחות עשרה אנשים שונים, ביניהם פנינה, איה, סעיד, דודי ועוד. הוא גם הופיע לפני כשנתיים בשעת סיפור, רק שם קראו לגיבור מייק ולא עידו... נראה לי שהסיפור הזה הוא הכי חם שמסתובב עכשיו באימיילים ברשת, אז אני מביאה אותו הנה שוב, בשביל 'להיות בעניינים'... ללכת עם הטרנדים: תודה לכל מי שטרח ושלח. יום אחד כשהייתי בכיתה ט', ראיתי ילד מהשכבה שלי שהיה בדרכו הביתה מביה"ס שמו היה עידו. נראה היה שהוא סוחב את כל הספרים שלו. חשבתי לעצמי : למה ילד יקח את כל הספרים שלו הביתה מביה"ס? הוא בטח יורם. היה לי סופשבוע עמוס (מסיבות ומשחק כדורגל עם החברים שלי בשבת אחה"צ) אז משכתי בכתפי והמשכתי ללכת. בשעה שהלכתי , ראיתי חבורה של ילדים רצים לכיוון עידו , העיפו לו את כל הספרים מהיד והפילו אותו לאדמה. המשקפיים שלו עפו וצנחו על הדשא במרחק 3 מ' ממנו. הוא הביט למעלה וראיתי את העצב בעיניו. ליבי יצא אליו, רצתי וכשהוא זחל מסביב כדי לחפש את משקפיו וראיתי דמעות בעיניו. נתתי לו את המשקפיים ואמרתי לו "החברה האלה מגעילים" הוא הסתכל אלי ואמר "היי- תודה " וחייך אלי. זה היה אחד מאותם חיוכים המראים הכרת תודה אמיתית , עזרתי לו לקום ולהרים את ספריו ושאלתי אותו למה לא ראיתי אותו קודם , איפה הוא גר. הסתבר שהוא גר לידי , אז שאלתי אותו איך קרה שלא ראיתי אותו קודם לכן. הוא אמר שהוא הלך לבי"ס פרטי קודם לכן. בחיים לא הייתי מתחבר עם ילד שהולך לבי"ס פרטי לפני כן. דיברנו כל הדרך הביתה ועזרתי לו לסחוב חלק מהספרים. מסתבר שהוא ילד "גזעי". שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לשחק איתנו כדורגל ? הוא ענה שכן. בילינו ביחד כל אותו סופ"ש וככל שהכרתי אותו יותר כך חיבבתי אותו יותר וכך גם החברים שלי. ביום ראשון בבוקר ראיתי אותו שוב עם כל הספרים. אמרתי לו , נראה לי שאתה הולך לפתח שרירי ידיים חזקים במיוחד אם תסחוב את כל הספרים האלה כל יום . הוא צחק והעביר לי חלק מהספרים. במהלך 4 השנים הבאות , עידו ואני נעשינו חברים טובים. כשסיימנו את התיכון , התחלנו לחשוב על צבא ואוניברסיטה. ידעתי שכל הזמן נישאר חברים למרות שכל השיכבה ואני צחקנו עליו על כך שהוא "יורם" הוא היה צריך לשאת את הנאום בשם הבוגרים בטקס סיום התיכון. ראיתי את עידו באותו יום, הוא נראה נהדר, הוא היה אחד מאותם נערים שבאמת מצאו את עצמם במהלך התיכון. הוא התמלא וממש נראה טוב למרות המשקפיים. היו לו הרבה חברות במהלך התיכון. הוא היה מאוד נרגש מהנאום. טפחתי לו על השכם ואמרתי לו "אל תדאג- אתה תהיה גדול" הוא הסתכל עלי באחד מאותם מבטים ( מלאי הכרת תודה) וחייך."תודה" הוא אמר. כשהוא התחיל לנאום, הוא כחכך בגרונו ואמר: סיום התיכון הוא זמן להודות לאלה שעזרו לך לעשות את זה במהלך השנים הקשות הללו - ההורים שלך המורים שלך.אבל יותר מכל החברים שלך. אני פה כדי לספר לכם שלהיות חבר של מישהו, זהו המתנה הטובה ביותר שיכולת לתת לו . אני הולך לספר לכם סיפור , הסתכלתי עליו, לא מאמין למשמע אוזני כששמעתי שהוא מספר את הסיפור של היום בו הכרנו. הוא סיפר שהוא תיכנן להתאבד באותו סופשבוע. הוא סיפר איך הוא רוקן את כל הארונית שלו וניקה אותם כדי שאמא שלו לא תצטרך לבוא לנקות לאחר מכן ולסחוב את הספרים שלו. הוא הסתכל אליי וחייך חיוך קטן. "למזלי , ניצלתי , החבר שלי הציל אותי מהתאבדות". שמעתי את הרחשים בקהל בשעה שהבחור החתיך , הפופולרי והמוצלח הזה, מספר על הרגע החלש ביותר שלו. ראיתי את ההורים שלו מסתכלים עלי למחייכים את אותו חיוך מכיר תודה, שעד לאותו רגע לא הבנתי את המשמעות של אותה הכרת תודה. אף פעם אל תמעיט מהעוצמה של פעולותיך ביותר - שיכולות לשנות חייו של אדם לטובה או לרעה. אלוהים שם אותנו בתוך חייו של האחר כדי שנשפיע זה על זה בדרך כלשהי. כעת יש לכם שתי אפשרויות : 1. להעביר את הסיפור לאחרים. 2. לשכוח מהסיפור. אני בחרתי באפשרות הראשונה "חברים הם מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים כאשר לכנפיים שלנו שוכחות כיצד לעוף," 25.1.04 אני מודה מאד לזמירה כהן ששלחה אלינו כמה סיפורים. הנה אחד מהם: : יום אחד החליט שר האוצר לראות כיצד העם מסתדר עם מה שקוראים "המצב הכלכלי". לבש בגדי בלויים כאחד העניים וירד לשוק. ובשוק ראה שר האוצר מחזה מוזר: באחד הדוכנים יושב אדם, לפניו שורה של ארגזים, וכולם ריקים. "אין זאת כי הסחורה שלך תקועה בנמל בשל שביתת הסוורים" אמר לו שר האוצר שהיה איש חכם. "טעות בידך", השיבו המוכר, "דייג אני, אולם איני יכול לצאת לים לבדי, וכל חברי מסרבים להפליג איתי, שכן הם טוענים כי הים מזוהם". "וכלום אהיה אני, איש עני, לך לעזר בים ?", שאל שר האוצר (שהיה איש חכם). הדייג שהיה בעל השכלה עממית וחוכמת רחוב, כדרכם של יורדי ים הסכים מיד. לא עברה שעה וכבר היו מושכים השניים רשתות מלאות מכל טוב הים: דגי בורי, ברבוניות, מושטים ועוד. אך הדיג שמח במיוחד כאשר ראה שהעלה ברשת את העידית של הים, תשוקתם של כל הדייגים: סוליות חשיש. הוציא הדייג פתיליה: חימם, פורר, ערבב, גלגל והצית. שר האוצר הביט סביבו כשראה שמאופק לאופק אין ספינה אחרת הצטרף אל הדייג. תחילה בחשש ואח"כ בהנאה גלויה. ישבו השניים על דופן הספינה, טבלו רגליהם במים והביטו בשמש הגולשת לה לים מבעד לעננים הסגולים. "אני חייב לגלות לך משהו", אמר שר האוצר לדייג, "האמת שאני לא פשוט עם. אני בעצם שר האוצר, ואני רוצה להגיד לך שהמיתון נגמר". הביט בו הדיג באישונים רחבים "חומר טוב אחי, אה ?" 25.1.04 והנה עוד סופור ששלחה זמירה כהן. תודה! תיבת נוח כל מה שאני צריך לדעת על החיים, : למדתי מתיבת נוח 1. לעולם אל תאחר לעלות על הספינה. 2. זכור שכולנו ביחד באותה בסירה. 3. התכונן מבעוד מועד (זכור - לא ירד גשם כשנוח בנה את התיבה). 4. שמור על כושר. אתה עלול להיות בן 600 שנה כשמישהו יבקש ממך לעשות משהו גדול וחשוב. 5. אל תקשיב לביקורת, ואל תתן לה להרפות את ידך. המשך לבצע את העבודה שלך על הצד הטוב ביותר. 6. בנה את העתיד שלך על אדמה יציבה. 7. למען הבטיחות והביטחון, לעולם סעו בזוגות. 8. מהירות זה לא תמיד יתרון. החלזונות והפנתרים עלו על התיבה לפי התור. 9. כשאתה במתח, הרגע ותן לחיים לסחוף אותך... 10. זכור תמיד - התיבה נבנתה בידי חובב, הטיטניק לעומת זאת נבנתה בידי אנשי מקצוע. 11. לא משנה לאיזה סופה נקלעת, כשאלוקים לצידך, מצפה לך בסוף הקשת בענן. 25.1.04 תודה רבה לדודי ששלח הנה את הסיפור הבא: אני נתקלתי בסיפור מרגש לא פחות, בבקשה, תכינו את הממחטות: זה סיפור מיוחד - על אנשים מיוחדים ביחסים בין בני אדם, כמה מילה או תגובה שלא במקום יכולה להרוס ואילו קצת תשומת לב ורגישות לאחר יכולים לשנות את חייו של אדם. אספר לך סיפור, על המתנה היפה ביותר שאפשר לה, לנפש לתת. ביום הראשון, בשנת הלימודים החמישית, בכיתה אחת, בבית ספר אחד נכנסה המורה, גברת טומפקינס, לכיתה, ומבלי משים, בברכה את תלמידיה, אמרה להם דבר שקר נורא היא אמרה להם: שלום תלמידים, ברוכים תהיו בכתה, דעו לכם כי אתם כולכם ילדי, ואת כולכם אני אוהבת במידה שווה. אך שקר היה זה, כי בשורה הראשונה, בספסל שבדיוק ממולה, ישב לו ילד שונה מכולם. בגדיו לא היו כה נקיים, וגם קצת מקומטים, ונעליו מרופטות במקצת ומבטו כנודד למקום אחר, בוודאי לא אליה. ואת הילד הזה, היא מייד, לא כל-כך אהבה בלשון המעטה. כאשר ביומן הסתכלה, ואת שמות כל התלמידים קראה, והטעימה את שמם בהגייה נכונה, את טדי ארקוויסט, זה שמו, מלמלה בחופזה, כי אותו, היא לא כל-כך אהבה כמה שמחה המורה, כשבדקה את עבודות הילדים, מהחופשה הגדולה, וסימנה בעט כחול, או ירוק, הערות כמו: כמה טוב, או, כמה נפלא, אך דבר לא נתן לה את הריגוש ואת הרגשת העוצמה של "להיות מורה", כמו לכתוב בעט אדום במחברת של טדי 'לא כך זה היה', או, 'אין זה נכון', ובסוף לכתוב בגדול את האות נון, שמשמעה נכשל. ומאז, בכל יום שלימדה בכיתה, את כולם היא שיתפה, למעט טדי, שאותו בלשון המעטה, היא לא כל-כך אהבה. יום אחד, כאשר הייתה המורה, גברת טומפקינס, צריכה לכתוב גיליונות הערכה, ולרשום המלצות להמשך השנה, לקחה את הגיליונות של כל הילדים, מהשנים שעברו, לעיון. את הגיליון של טדי, היא שמה בסוף, כי אמרה בליבה, כי זה לא יכול להיות מעניין, ומה כבר אפשר לחדש לה על הילד הזה שתקוע לה כך בין העיניים בשורה הראשונה, בספסל שבדיוק ממולה, הרי היא יודעת בדיוק כי הילד הזה ייכשל וחבל להוסיף עוד כל מילה והיא עוברת על גיליונות כל התלמידים, ומהנהנת בראשה להסכמה, שאכן האבחנות בעבר, נעשו כהלכה. לבסוף, הגיעה לגיליון של אותו טדי ארקוויסט והחלה לקרוא. המורה בשנה הראשונה, כך כתבה: טדי הוא ילד מבריק וחכם, חבר של כולם יודע כמעט כל דבר בעולם, ערני, מתעניין, ושואל שאלות, משתתף בכתה בכל נושא ושיחה. הישגיו בלימודים, הם מעבר למצופה, וציוניו לעילה ולעילה. הוא חלומה של כל מורה. הנידה גברת טומפקינס בראשה בפליאה, והמשיכה. המורה בשנה השנייה כך רשמה: טדי הוא ילד נבון. הוא מבין היטב את החומר הנלמד בכתה. הוא מוטרד ממחלתה של אימו, ומידי פעם כאילו ישנו אך איננו אך עם זאת, הוא משתדל שלא להחמיץ לימודים. הישגיו בלימודים טובים מאד ומיוניו משביעים רצון. שוב הנידה, המורה, גברת טומפקינס, בראשה, והמשיכה בקריאה. המורה בשנה השלישית, כתבה בגיליון ההערכה את אלו הדברים: טדי, מאד חולמני בכיתה. מותה של אימו, היה לו חוויה קשה ביותר, והוא טרם הצליח להתאושש ממנה, אך עם זאת, הוא משתדל ללמוד כמיטב יכולתו. חבל שאין זה מספיק. הוא לא משתתף בשיעורים, ואינו יוצר קשר עם חברים. הישגיו בלימודים די דלים וציוניו לא כל כך טובים הפעם, לא הנידה המורה גברת טומפקינס, בראשה, ומבלי להניד עפעף מייד נטלה את הגיליון הבא, וקראה. המורה, בשנה הרביעית, כתבה כי: טדי היא ילד מוזר, הוא יושב בכיתה ובעצם, מלבד לתפוס מקום שם, הוא אינו עושה דבר. מחברותיו מקושקשות למדי ילקוטו אף פעם אינו מסודר. את שיעוריו הוא כמעט לא מכין, ולפי הבחנתה, אין לו חברים הישגיו בלימודים דלים, וציוניו נמוכים. ספק אם יוכל לקבל את תעודת הגמר בתום הלימודים הבינה עתה, המורה גברת טומפקינס שבעצם היא טעתה, והחליטה, שמאותו היום אין היא רוצה עוד ללמד. רוצה היא רק לחנך, להדריך, להקנות ערכים. ומאותו היום בכל יום בכיתה, ניגשה אל טדי הביטה במחברתו, העירה לו בשקט, ותיקנה את שגיאותיו, ואם היה צריך, גם ביקשה ממנו להישאר איתה מעט, להסביר לו שוב, עוד פעם אחת. לקראת תום שנת הלימודים, כנהוג בבתי ספר רבים, הביאו הילדים מתנות למורים וכולם הביאו מתנות עטופות במיטב העטיפות, וסרטים מתנפנפים ומסתלסלים כדי להדגיש את המתנה שלהם. כולם חוץ מטדי. וכולם צחקו לו, כשהגיש את השי שלו, עטוף בנייר אריזה מקומט, שהביא מהמכולת המורה, בצעקה חזקה, היסתה את כולם. "מה קרה לכם, השתגעתם?, הרי המתנה הזו היא הטובה בעולם' (ועדיין אינה יודעת את תוכנה). ודממה בכתה. המורה גברת טומפקינס, פותחת, מכל המתנות, דווקא את זו של טדי, ומוציאה משם צמיד ישן, מעוטר באבנים ירוקות מזויפות, וחלקן אף חסרות, ובקבוק של בושם שחצי ממנו חסר והיא קוראת לטדי, ומבקשת ממנו שיענוד על ידה את הצמיד, ומתיזה על צווארה, מעט מהבושם בצהרים, כשחזרה אל ביתה, על גרם המדרגות, מחוץ לדלת, הופתעה לראות את טדי, מחכה לה. כששאלה אותו, מה הוא עושה פה, אמר לה: 'רציתי רק להודות לך על שהזכרת לי את אימי כשענדת את הצמיד שלה ולרגע קט אף הדפת את ריחה חייכה המורה גברת טומפקינס, ליטפה את ראשו של טדי, הודתה לו על התשורה הנאה, ושלחה אותו הביתה. סוף השנה הגיע, טדי די הצליח להתקדם, ובעצם, הוא נקרא לבמה לקבלת תעודה מיוחדת, כי סיים הוא שלישי, מכל השכבה אחרי מספר ימים, קיבלה המורה גברת טומפקינס, מכתב ובו כתוב: תודה על כל העזרה שעזרת לי, היית לי מורה נפלאה, על החתום: טדי ארקוויסט. אחרי שלש שנים, בסוף הלימודים בבית הספר, טדי קיבל תעודת הוקרה והצטיינות יתרה על הישגיו המרשימים בתקופת הלימודים. המורה גברת טומפקינס, קיבלה עוד מכתב, ובו נאמר: תודה לך מורתי על התמיכה והעידוד שנתת לי. על החתום: טדי ארקוויסט. אחרי ארבע שנים נוספות, שוב קיבלה המורה גברת טומפקינס, מכתב ובו מספר לה על לימודיו בתיכון, וכיצד הצליח שוב לסיים ראשון, ושוב כתב לה : לא הייתה לי עדיין מורה כמוך ועל החתום היה טדי ארקוויסט. חלפו עוד ארבע שנים נוספות, ועוד מכתב מגיע, והפעם מהקולג.. ופעם נוספת למדה המורה כי טדי כרגיל הצטיין, וזכה במלגת לימודים, ושוב הוסיף כי מורה כמוה, לה הייתה לו ועוד ארבע שנים, עברו. המכתב שהגיע היה במעטפה מהאוניברסיטה, ובו נכתב מורים רבים לימדוני עם השנים, הביאוני להישגי הנאים, גם אם הפעם התחרות הייתה קשה כי היו כאן הרבה תלמידים מצטיינים, ולא נורא אם הפעם סיימתי רק שני, אך רוצה אני להגיד לך זאת, כי מורה כמוך לא הייתה לי עוד, וכנראה שגם לא תוכל כמוך להיות. תודה לך מורתי על האמון שנתת בי, ועל המאמצים שהשקעת בי והראית לי את הדרך להצליח. החתימה הפעם הייתה ארוכה מתמיד, כתוב בה דוקטור תיאודור ארקוויסט. מחתה המורה גברת טומפקינס דמעה, והפעם כתבה לו תשובה: לא, לא לא יקירי, התודה היא לך, על הזכות שנתת לי להיות מורתך, שפקחת את עיני והראית לי כי עם מעט אהבה, וקצת השקעה, התמורה היא גדולה, וניתן לשנות את הנפש האדם. אתה הוא זה ששינית את נפשי, והפכת אותי מלהיות סתם מורה, למחנכת 24.1.04 תודה לדודי ששלח לנו את הקטע הבא של יאיר לפיד: מגילת העצמאות של הגבר - בנות תקראו ותשלימו ניכתב ב 7 ימים יאיר לפיד 1. תלמדו לתפעל אסלה. אתן ילדות גדולות , תורידו אותה. אנחנו צריכים אותה למעלה ,אתן צריכות אותה למטה, ככה זה. אתן לא שומעות אותנו מתלוננים על זה שהיא תמיד למטה. 2. בשבת יש כדורגל. מדובר בשעתיים ברוטו. יש בשבוע 168 שעות. אם רבת עם אמא שלך, אתן תהיו מסוכסכות גם בעוד שעתיים. 3. בכי הוא סחיטה. 4. "אני הולכת לאמא שלי" זה לא סחיטה (זה כן אבל היא לא עובדת.) 5. אם את רוצה משהו, תבקשי. בואי נבהיר זאת : רמזים דקים לא עובדים! רמזים ברורים לא עובדים! רמזים בעובי של עומרי שרון לא עובדים! פשוט תגידי מה את רוצה. 6. זה שהחברות שלך אומרות שאת צודקת, עדיין לא אומר שאת צודקת. 7. "כן ולא" הן תשובות מספקות לרוב השאלות. 8. תבואי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור אותה. זה מה שאנחנו יודעים לעשות. בשביל תמיכה רגשית יש לך את החברות שלך. 9. לא בבוקר! לא משנה מה רק לא בבוקר. 10. אם כאב ראש נמשך יותר משבוע, לכי לראות רופא. 11. אין דבר כזה כאב ראש שמופיע רק בלילה. 12. "חולה מין" הוא אדם שרוצה סקס פחות מפעמיים בשבוע. 13. אם את רוצה "שנהיה יותר רומנטיים", תתחילי בזה שתלבשי ביריות, חוטיני ממשי, נעלי עקב וחזיית תחרה שקופה. 14. קחי בחשבון שהביטוי "אנחנו צריכים לעשות יותר דברים יחד", כולל ביליארד, פוקר סטריפ וכדורגל. 15. אנחנו מעדיפים לשחק שש בש עם החברים שלנו. לספור מהלכים באצבעות זה לא חינני. 16. כל דבר שאמרנו לפני שישה חודשים ומעלה, אינו תקף בזמן ויכוח. למעשה, כל הערה שהערנו בטלה מתוקף לאחר שבעה ימי עבודה מלאים. 17. אם נדמה לך שאת שמנה, את שמנה. אל תשאלי אותנו. 18. השמלה שנראית יותר טוב היא זו שאת לובשת כרגע, אנחנו רוצים לצאת כבר. 19.במסיבות בגן של הילד את רוקדת איתו, אנחנו מצלמים. 20. אם הכרחת אותנו לבוא איתך, אל תשאלי כל הזמן "אתה נהנה?" תחיי עם התוצאות של מעשייך. 21. גברים לא מסתכלים על נעליים. זה למטה מדיי. 22. אם אפשר להבין משהו שאמרנו בשתי דרכים, ואחת מהן גורמת לך להרגיש עצובה או כועסת, התכוונו לדרך השנייה. 23. את יכולה לבקש מאיתנו לעשות משהו, או להגיד לנו איך לעשות את זה. לא שניהם. אם את יודעת יותר טוב מאיתנו איך לעשות את זה, תעשי את זה בעצמך. 24. אם זה מתאפשר, תגידי מה שיש לך להגיד בזמן הפירסומות. 25. התחתנו, לא התעוורנו. 26. בסרטי אקשן, לא איכפת לנו איך הגיבורים משחקים. 27. אנחנו אוהבים פורנו. תחיי אם זה. 28. אם את מואילה לראות איתנו פורנו, קחי בחשבון שנריץ את העלילה כדי להגיע לחלקים שמעניינים אותנו. במקרה כזה, לספור מהלכים באצבעות זה דווקא חינני. 29. אנחנו מעדיפים לטעות בדרך מאשר לבקש הסברים. לכריסטופר קולומבוס זה הצליח. 30. כל הגברים מסוגלים לראות רק 16 צבעים, בדיוק כמו תוכנת " חלונות". אפרסק, למשל, הוא לא צבע, זה פרי. כנ"ל לגבי דלעת. אין לנו מושג מה ההבדל בין אדום, ארגמן ובורדו. 31. אם מגרד לנו, אנחנו מגרדים. לא משנה איפה זה. 32. אם אנחנו שואלים אותך מה קרה ואת אומרת "כלום", אנחנו נתנהג כאילו כלום לא קרה. אנחנו יודעים שאת משקרת, אבל אין לנו כח לזה. 33. אם את שואלת שאלה שאין לך מושג מה התשובה עליה, צפי לתשובה שלא תתמצא חן בענייך. 34. "היא יותר יפה ממני?" אינה שאלה רטורית. 35. אל תשאלי אותנו "על מה אתה חושב", אלא אם כן את מוכנה לנהל שיחה על היחסים בין קלינגר ואבי נימני. אנחנו עלולים לחשוב על זה גם בעת נסיעה לילית בטוסקנה, עם בקבוק יין במושב האחורי. 36. יש לך מספיק בגדים. 37. יש לך יותר מדיי נעליים. 38. אם את גוררת אותנו לקניות, קחי בחשבון שנסתכל על המחירים. 39. לא מעניין אותנו אם המכנסיים יושבים לנו טוב על התחת. מראה זה מקדימה. 40. תודה שקראת. כן, אני יודע שאני אצטרך לישון הלילה על הספה. האם ידעת שלרוב הגברים ממש 24.1.04 תודה לדודי על הלקט הבא: לקט של ציטוטים מהחיים "זהו יקיר שגב, סרן במילואים עם יד אחת. הלוואי שיהיו הרבה כמוהו" (מני פאר) אם לינקולן היה חי היום, הוא היה מתהפך בקברו (ג'רלד פורד). מחקר חדש מוכיח: אי פוריות עוברת בתורשה (כותרת ב'פסיפיק-פּרֶס', 1956). עונש המוות הוא ההכרה של החברה האמריקאית בקדושתם של החיים (אורין האץ', סנטור רפובליקני מיוטה). יש לי עשרה זוגות נעלי ספורט, אחד לכל יום בשבוע (סמנתה פוקס) אם לא היינו מחלקים את הבונוסים האלה, אף אחד לא היה ממשיך לעבוד איתנו (דובר חברת 'דרוקסל ברונהם', בנסיון להסביר בחקירתו למה חולקו בונוסים בסך 195 מיליון דולר לחברי ההנהלה, יממה לפני שהוחלט למנות לה כונס נכסים) הסכם בעל פה אינו שווה את הנייר עליו הוא חתום (מפיק הסרטים סמואל גולדווין) קשה מאוד לעשות תחזיות, במיוחד בקשר לעתיד (אלן פירפיט, מועמד לנשיאות צרפת) סכנה! נגיעה בכבל הזה גורמת מוות מיידי! מי שייתפס נוגע בכבל יועמד לדין (שלט בתחנת רכבת באילינוי) המאמן הזה מטורף, מבקש מאיתנו לרוץ כל הזמן. מה הוא חושב, שיש לנו שתי ריאות? (שחקן הכדורגל הברזילאי, ריו קלרו) בזמן שאני יושב במשפט אני עומד למשפט (אהרון ברק) אי אפשר לעשות שלום לפני שהמלחמה נגמרה (רפאל איתן) אני מאוד ממליץ על הרמת משקולות לשיפור הכושר. המשקולות עצמן לא עוזרות הרבה, אבל אחרי שמפילים אותן על הבוהן, אפשר לרוץ שעות מסביב לשעון (מדריך כושר ב'מנהטן פלאז'ה', לאיש שמן ששכח לחזק את המשקולות שלו) תמיד תלך להלוויות של אנשים אחרים, אחרת הם לא יבואו לשלך (שחקן הביסבול, יוגי ברה). ועכשיו בבקשה, שכל אחד מכם יקום ויציג את עצמו (עיזר וייצמן, לקבוצת נכים שביקרו בלשכתו לרגל 'יום הנכה') יש רק דבר אחד שאני מצטער שלא הספקתי לעשות בעת מסעי למרוקו: לבקר בקברו של הרמב"ם (שמעון פרס, 1987. אגב, הרמב"ם קבור בטבריה...) אחותי בהריון, ואני לא יודע אם אני עומד להיות דוד או דודה (שחקן ה'אן.בי.איי.', צ'רלס נוויט) אמרתי לך לעשות אחד ארוך יותר מהשני, ואתה עשית בדיוק ההפך, אחד קצר יותר מהשני (חבר הפרלמנט האירי, בויל ראש). הכנסה נמוכה היא הסיבה העיקרית להימצאותם של אנשים עובדים מתחת לקו העוני (מסקנת ועדת החקירה האמריקאית למלחמה בעוני). האמת איננה הערך היחיד. המשפט אינו מבוסס על הגישה כי תתגלה האמת בכל מחיר (אהרון ברק) כשאני מסתכל על המועמדים שלנו לפריימריס, יש לי הרגשה שאלה יהיו הבחירות הראשונות בהיסטוריה שכולם יגיעו למקום השני (את זה אני לא אגלה לכם מי אמר 24.1.04 ועוד תודה לדודי, על הקטע הבא, לא לנשים בלבד: ביום שאלוהים ברא את האשה הופיע מלאך ושאל: מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו? ואלוהים אמר: האם ראית את המפרט שתכננתי לה? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד. המלאך נדהם מהתשובה. רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים! לא, אני לא, אמר אלוהים. אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה. המלאך התקרב ונגע באשה: אבל עשית אותה כל כך רכה. היא רכה, הסכים אלוהים, אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד. האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך. לא רק שתוכל לחשוב, אמר אלוהים, היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח. המלאך נגע בלחי האשה. אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה. זה לא דפקט, אמר אלוהים, זו דמעה. בשביל מה דמעה, שאל המלאך ואלוהים אמר, הדמעה היא דרכה להביע שמחה, סער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות. המלאך התרשם. חשבת על כל דבר! אשה היא דבר מדהים באמת! אכן כך! יש נשים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות: לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכשלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אשה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה, אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה. 24.1.04 עוד תודה לדודי על צרור אמרות השפר הבא, פרי עטו של יעקב פרוינד: ----- כמה מאמרות השפר של יענקלה פרוינד שיש לו כל פעם הברקות לשוניות אקטואליות. להלן הבציר של היום: יגאל עמיר עומד להתחתן עם אשה דתית גרושה ואם לארבעה: כלא-נובלה. מה זה כאן? הקלה(הכלה) בעונש? באשר לרבנים שמנסים להמנע מלהכנס לאתרי סקס באינטרנט- הם משתמשים במפסקס . באשר לזמרת שערכה ניתוח להקטנת חזה לעיני 70000 צופים באינטרנט- אמרו שהיה לה ניתוח פריצת דיסק-קשה לה לפרוץ עם הדיסק החדש לשוק עקב מצב החזה שלה ולכן עברה את הניתוח. באשר למאמר על היתרונות של הסקס והעובדה שהוא גורם להארכת תוחלת החיים הרי המשוואה: חיים +סקס= ויטה-מין. וכיצד נכנה רופא שעושה ניתוח להקטנת חזה? דוקטור דו-ליטל.ו כיצד נקראת אשה הנושאת ברחמה שני תאומים? דו-בה. וכיצד נקראת מיטה זוגית? דו-נם. ולקינוח,לגברים הנשואים שבינינו: אשתך לא צריכה כל היום לעמוד לעמוד במטבח ולאפות עוגות. אתה צריך לומר לה: רוגע-לך. איזה יופי זה. , עוד מספר אמירות לקינוח וזהו: איך מכנים תחרות ריצה? תחרוץ. וכיצד מכונות הנערות היפות שעושות ג'וגינג על חוף ימה של אילת? אצות ים. וחביבה אחרונה: בעל שהכה את אשתו נעצר על התנהגות "בלתי הולמת" דבר והיפוכו. יפה. נכון? 23.1.04 תודה לרז שץ על החיבור הבא, פרי מקלדתו..: איש עסקים מאוד מפורסם וידוע סבל מכאב ראש נוראי וקבוע חיפש בכל העולם מזור לכאבו אבל לא מצא רופא שיחליש את כאבו חבר מכר הפנה אותו לרופא מיוחד שטען שיצליח לרפא כל אחד לאחר בדיקה לחשים ומישושים פסק , בלא ספק אשמים האשכים המקרה שלך נדיר ומיוחד או אשכים או כאב ראש נוראי וחד בלית ברירה מהאשכים הוא נפרד ומיד עבר כאב הראש המטריד הלך איש העסקים המאושר חליפה חדשה בחנות יוקרה הוא בחר המוכר הזקן התאים לו חליפה מבלי שמדד אותו או קיבל ממנו מידה כיצד אתה יודע בדיוק את המידה שאל האיש את המוכר בתמיהה בחור צעיר ... הוא ענה אני במקצוע כבר 60 שנה אולי תרצה גם זוג תחתונים ? אני חושב שצריך מידה ארבעים חייך איש העסקים טעית , אני לובש מידה 36 כבר הרבה שנים הסתכל המוכר באיש העסקים הביט שוב והזעיף פנים בשום אופן אני לא טעיתי לו לבשת מידה 36 היית סובל מכאב ראש נוראי מוסר השכל : אל תמהר לוותר על האשכים הרופאים לא תמיד הכול יודעים לפעמים כדאי להתייעץ עם חייטים וסנדלרים לפני שרופאים 'סנדלרים' יחתכו לכם לשווא את הביצים נכתב ע"י רז שץ יום חמישי 22 ינואר 2004, גבעתיים 20.1.04 תודה רבה לסעיד נבואני על הסיפור הבא, שמקורו במצרים: ריח העשן המקום :רח' צדדי ברובע העתיק של קהיר. דוכן גריל "על האש" הומה מאדם , בעל המקום עשיר ומחסור לא ידע מימיו. באותו רחוב גר קבצן עני , שבשר לא בא אל פיו מעולם בוקר בוקר כחצי שעה לאחר שבעל הדוכן מדליק את הגחלים וריח המנגל כבר נישא באוויר מגיע הקבצן , בודק את כיוון הרוח . נעמד כ-30 מ' מהדוכן מוציא פרוסת לחם יבשה . עוצם את עיניו ומתענג על ריח המנגל כך כל יום באותה שעה , כשמקומו משתנה לפי כיוון הרוח מגיע הקבצן ואוכל את ארוחתו כשריח המנגל מתבל את ארוחתו הדלה קשר מילולי לא היה בין השניים מעולם יום אחד , אחרי 20 שנה , כשמגיע העני ומוצא את מקומו . בדיוק ברגע שהוציא את פרוסתו עזב בעל הדוכן את מקומו , ניגש אל העני ואמר: ריח המנגל שלי ....! לא הגיע הזמן שתשלם ??? חשב העני רגע ואמר : אתה צודק .. ואז הוציא מטבע מכיסו זרק על הריצפה , נשמע צלצול נפילת המטבע שמעת ? שאל את העשיר... אז הנה שלמתי אמר העני סיפור נחמד, סעיד. יש אותו באתר כבר בכמה ורסיות. עם ריח של לחם שנאפה, ועוד אחד עם נאסר אלדין. אבל תמיד נחמד להוסיף גירסה חדשה, ובעיקר שריח הבשר על האש חביב עלי כל כך... :-) ממש הרחתי אותו.. 20.1.04 תודה רבה לפנינה על הקטע הבא:  20.1.04 תודה לדודי על הקטע המחכים הבא: מחקר שנערך בקרב אלף גברים איריים בבלפסט מגלה שגברים שדיווחו על תדירות גבוהה של אורגזמות , נהנו משיעור תמותה נמוך בחצי מאלה של הגברים שלא קיימו יחסי מין על בסיס קבוע. יותר סקס זה אומר יותר אושר שמחה ובריאות סקס וחוש הריח: אחרי סקס חל שיפור בחוש הריח בעקבות עליית הורמון הפרולקטין במוח. סקס והלב שלנו: קיום יחסי מין לפחות 3 פעמים בשבוע מפחית בחצי את הסיכוי ללקות בהתקף לב או בשבץ. סקס והירידה הנכספת במשקל: אם אתם לא עושים פעילות גופנית סדירה- לפחות עשו סקס שכן סקס בהחלט נחשב בראש וראשונה כפעילות גופנית נמרצת היכולה לשרוף עד 200 קלוריות- משהו השווה לרבע שעת ריצה. סקס והדיכאון: נשים שהשתתפו בסקס בלי שימוש בקונדום היו פחות מדוכאות מנשים שבני זוגן כן השתמשו בקונדום. הורמון הפרוסטוגלנדין הנמצא בזרע, נספג בגוף האישה, מווסת את ההורמונים הנשיים וגורם למצב רוח טוב יותר. נמצא אצל גברים קשר ישיר בין תכיפות יחסי המין למניעת סרטן הערמונית. באין ברירה גם אוננות תעשה את העבודה. סקס מעודד ייצור הורמונים אצל גברים ונשים המסייעים בשיכוך כאבים. (הקץ לתירוץ על כאבי הראש) יותר סקס - שליטה טובה יותר בשלפוחית השתן יותר סקס - שיניים בריאות יותר. יותר סקס פחות הצטננויות.. לאנשים העושים סקס פעמיים בשבוע רמות גבוהות יותר של המוגלובין איי הממריץ את המערכת החיסונית. (במידה ומשהוא לידך מצונן הוא בטח לא עשה סקס זמן רב). בקיצור: רוצים להיות בריאים? לכו לעשות סקס, והרבה!!!!!!! 19.1.04 תודה רבה לריקי על הקטע הבא: בדרך לעבודה כשכל בוקר אני יוצא לעבודה, אני לא לבד באוטו הקטן שלי: • לידי יושב פקיד מס הכנסה ואוכל כריך – בסוף היום הוא יקח 50 אחוז מהכנסתי ויפרוש מרוצה לאשתו. • לידו יושב פקיד הביטוח הלאומי - הוא כוסס ציפורניו וממתין לרגע בו אוציא מכיסי 15.5 אחוז מהכנסתי ואשלשל לידיו. ואז יזמזם לו שיר ויפרוש לביתו. • במושב מאחור יושבים שניים - אחד תורתו אומנותו, השני אבטלתו מומחיותו. לשניהם אשלם קצבה נאה בסוף היום בדרך הביתה. והם אפילו לא יודה לי. • ביניהם יושב צפוף ומכווץ אחמד - יש לו 9 ילדים והוא רוצה את שלו כמו כולם. • לאוטו שלי נצמדת רנו לבנה, בפנים יושב עובד מגזר ציבורי - עם פרישתו אתן לו פנסיה תקציבית עד מאה ועשרים. למה לא? • וכרגע עקף אותי ג'יפ נוצץ - אותו קניתי מכספי לנגיד בנק ישראל לימי קור ושלג. למה מה, לא מגיע לו? בסוף היום כשאני חוזר הביתה הילדים רוצים סרט, המבורגר, נעליים או חולצה. אבא שלהם עובד, מרוויח יפה, לא מובטל, לא מרובה ילדים, לא זקן ולא חולה. גאה ומאושר אני מספר להם על כל אלה שנסעו איתי ולידי הבוקר. ילדי היקרים זזים הצידה כי הם יודעים שכסף ממני הם לא יראו.... 19.1.04 הקטע הבא הוא פרי עטו של רז שץ. תודה רז. חופש הביטוי אמן ישראלי בשוודיה יצר מיצג מעורר חלחלה רצה להביע בדרכו האיומה את אשר מתרחש אצלנו במדינה דרור פיילר לא חי בארץ ישראל ולכן אין לו מושג מה מרגיש מחבל וכמובן אין הוא יודע מה חש שגריר ישראל כשהוא רואה מיצג שרוצחת צמאת דם מהלל אני ישראלי מיום היולדי ומבלי להסגיר את גילי אכריז שהרבה מלחמות רוויות דם חוותי מאות סיפורי גבורה מאבי שמעתי אבל בניגוד לאותה מחבלת ארורה כבוד אצלנו נותנים רק למי שמעשי הגבורה שלו מצילים חיי אדם ולא מחבלת שצפה על בריכות שמלאה בדם דרור זה חופש בעברית חופש הביטוי הוא שפה בין לאומית חופש הביטוי אינו החופש להרוג חופש הביטוי לא מתיר על דם הקרבנות לחגוג רז שץ גבעתיים 18.1.04 18.1.04 תודה לריקי על הקטע הבא: חיה ועשה "לך בבטחה בינות לרעש וההמולה וזכור את השלוה בשתיקה. עד כמה שאפשר, מבלי להיכנע, שמור על יחסים טובים עם כל האנשים. דבר את האמת שלך בשקט ובבירור ושמע לדברי אחרים, גם למשעממים ולבורים. אף להם יש מה לומר. המנע מאנשים צעקניים ותוקפניים, הם מזיקים לנשמה. אם תשווה עצמך עם אחרים, תהיה ממורמר וגאותן מכיוון שתמיד יהיו גדולים וקטנים ממך. תהנה מהישגיך כמו מתוכניותיך. שמור עניין בעבודתך: עד כמה שתהיה צנועה, היא ממש אוצר בגורל העתים המשתנה. היה זהיר בעסקיך כי העולם מלא ברמאות. אך אל תיתן לזאת לעוור אותך לראות את המעלות בו, הרבה אנשים שואפים לרעיונות גדולים ובכל מקום החיים מלאים גבורה. היה עצמך, אל תשחק בחיבה וגם אל תלעג לאהבה, מכיוון שלמרות התעתועים והריקנות שבם, הם חוזרים ונשנים לעולמים כדשא. למד לקבל את שעורי העתים בכבוד, השאר בממלכתיות מאחור זמני הנעורים. פתח כוחות נפשיים להגן עליך בצרה פתאומית, אך אל תשלה עצמך בדמיונות. הרבה פחדים הם תולדה של בדידות ועייפות. שמור על משמעת עצמית סבירה, אל תחמיר בה. אתה מילדי היקום, לא פחות מהשמים והכוכבים, גם לך יש הזכות להיות כאן, וגם אם אין זה מובן לך, ברור כי היקום מתקיים לפי דרכו הוא. לפיכך היה שלם עם אלוהיך, יהיה הוא מי שיהיה לגביך, ויהיו עבודותיך ורצונותיך כפי שיהיו, בבלבול הרעשני של החיים שמור שלום עם נפשך. עם כל העמדת הפנים, אי הנעימויות והחלומות המנופצים, עולמנו עדיין יפה הוא. היה זהיר, שאף להיות מאושר." *****נמצא ב"כנסיית פאול הקדוש" הישנה בלטימור, 1692 18.1.04 ותודה לפנינה על הרשימה הבאה: הוראות שימוש מגוחכות אם הייתם צריכים הוכחה נוספת שהמין האנושי נידון לטיפשות, להלן מספר הוראות שימוש (אמיתיות!!!) שנראו על מוצרי צריכה שונים: 1. על מייבש שיער של חברת SEARS : "לא להשתמש בזמן השינה" (חבל, רק אז יש לי זמן לסדר את השיער) 2. על חבילת חטיפי תירס: "אתה יכול להיות זוכה!!! שום קניה לא נדרשת!!! פרטים בתוך השקית" (מסתבר שזהו מבצע מיוחד לגנבים) 3. על סבון רחצה של חברת DIAL : "להשתמש כמו בסבון רגיל" (שזה אומר איך בדיוק?!?) 4. על ארוחה קפואה של SWANSON : "הצעת הגשה - מופשר" (אבל זו "רק" המלצה) 5. על תחתית האריזה של קינוח טירמיסו של חברת TESCO : "נא לא להפוך" (אופס...! מאוחר מידי) 6. על פודינג של MARKS&SPENCER : "המוצר יהיה חם לאחר החימום" (וואלה?!? באמא שלכם?!? כאילו דההה) 7. על אריזת מגהץ בגדים של ROWENTA : "לא לגהץ בגדים על הגוף" (אבל זה יחסוך לי הרבה זמן, לא?!?) 8. על תרופה נגד שיעול לילדים של חברת BOOTS : "נא לא לנהוג או להפעיל ציוד מכני כבד לאחר השימוש" (נוכל להוריד את שיעור התאונות רק אם נצליח להוריד את בני ה- 5 עם השפעת מהמלגזות האלה) 9. על טבליות שינה של חברת NYTOL : "אזהרה - עלול לגרום לנמנום" (אני מאוד מקווה) 10. על אורות חג המולד של חברת NAZAKATO : "לשימוש בתוך או מחוץ לבית בלבד" (על הירח מותר???) 11. על מעבד מזון של ARAKI : "לא להשתמש עבור השימוש האחר" (אני חייב לציין, עכשיו אני סקרן) 12. על חבילת בוטנים של SAINSBURY : "אזהרה - מכיל בוטנים" (מבזק חדשות דחוף!!!) 13. על חבילת בוטנים של חברת הטיסה AMERICAN AIRLINES : "הוראות שימוש: פתח את האריזה, אכול את הבוטנים" (צעד מספר 3: לכו לחרבן) 14. על תחפושת סופרמן שיוצרה בטייוואן: "לבישת מוצר זה לא מאפשרת לך לעוף" (לא?!?! איזה בעסה, ואני כבר חשבתי...) 18.1.04 תודה רבה לאריאל כהן על הסיפור הבא: ראש של גוי כומר פוגש את ידידו הרב. אומר הכומר לרב – "הרבה דברים לימדת אותי, אבל דבר אחד אני רוצה ללמוד ואתה לא מוכן, אני רוצה שתלמד אותי גמרא." אומר לו הרב – "אתה גוי, ויש לך ראש של גוי, אין סיכוי שתצליח להבין גמרא." הפציר הכומר ברב עד שהסכים. אמר לו הרב – "אני מסכים ללמד אותך גמרא בתנאי שתענה לי על שאלה אחת." "טוב" – השיב הכומר – "מה השאלה?" שואל אותו הרב – "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך, ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?" "פשוט מאוד!" - עונה הכומר – "המלוכלך יתרחץ והנקי לא." "אמרתי לך שלא תצליח להבין" – אמר לו הרב – "בדיוק להיפך – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת, מסתכל על הנקי חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ." "על זה לא חשבתי" – מסכים הכומר – "שאל אותי עוד שאלה." "טוב" – אומר הרב – "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך, ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?" "פשוט מאוד!" - עונה הכומר – "הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי ולא הולך להתרחץ." "שוב טעית" – אומר לו הרבי – "אמרתי לך שלא תצליח להבין, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ." "אבל לא אמרת שיש שם מראה" – מתלונן הכומר. "זה מה שאמרתי לך" – עונה הרב - "זה הראש שלך, אתה גוי ולא תצליח להבין, לפי הגמרא צריך לחשוב על כל ההיכי תמצי האפשריים, צריך לחשוב על כל האפשרויות." "טוב" – נאנח הכומר – "בוא ננסה שוב, שאל אותי עוד שאלה." "פעם אחרונה" – אומר הרב – "שני אנשים נופלים דרך ארובה, אחד יוצא מלוכלך, ואחד יוצא נקי, מי מבין שניהם ילך להתרחץ?" "זה נורא פשוט" – מחייך הכומר – "אם אין שם מראה – הנקי מסתכל על המלוכלך, חושב שגם הוא מלוכלך והולך להתרחץ, המלוכלך לעומת זאת מסתכל על הנקי, חושב שגם הוא נקי, ולא הולך להתרחץ. אם יש שם מראה, הנקי מסתכל במראה, רואה שהוא נקי ולא הולך להתרחץ, המלוכלך מסתכל במראה רואה שהוא מלוכלך והולך להתרחץ." אומר לו הרב – "אמרתי לך שלא תצליח להבין, אתה גוי ויש לך ראש של גוי, תסביר לי איך יכול להיות ששני אנשים יפלו דרך ארובה, אחד יצא מלוכלך והשני יצא נקי?" 15.1.04 תודה רבה לסעיד נבואני על הקטע הבא... בריאת העולם כאשר בורא עולם ברא את העולם , החליט לתת לכל העמים שתי תכונות - כדי שהאנושות תתפתח בצורה שווה עשה את הייקום - מסודרים ושומרי חוק עשה את הרוסים - עקשנים וחובבי לימודים עשה את היפנים - מכורים לעבודה וסבלנים עשה את האטלקים - בעלי רעיונות מקוריים ואומנים גדולים וכך , לכל עם נתן שתי תכונות מובילות כשהגיע ל- בני ישראל , ביקש מהמלאך לרשום הישראלים יהיו עם סגולה - חכמים , הגונים ופוליטיקאים כשסיים ה' את החלוקה , פנה אליו המלאך ואמר כבודו , אם יורשה לי : לכל העמים נתת שתי תכונות , אבל לישראלים נתת שלוש , הרי זה יגרום לכך שהישראלים יהיו מעל לכל העמים ענה ה' יתברך אתה צודק , יחד עם זאת , מה שנקבע - אי אפשר לשנות...לכן נעשה תיקון ואז קבע ה' ישתבח מהיום לישראלים יהיו את שלוש התכונות , אבל כדי לאזן עם יתר העמים , לכל ישראלי יכולות להיות רק שתי תכונות בעת ובעונה אחת לכן מאז ישראלי פוליטיקאי והגון - לא יכול להיות חכם ישראלי פוליטיקאי וחכם - לא יכול להיות הגון ישראלי חכם והגון - לא יכול להיות פוליטיקאי 12.1.04 תודה לדודי על אוסף הציטוטים הבא: ציטוטים גדולים "כשאני אמות, אני רוצה למות כמו סבתא שלי, בשלווה, תוך כדי שינה. לא בצרחות, כמו הנוסעים באוטו שלה." (לא ידוע). "עבר כל-כך הרבה זמן מאז שקיימתי יחסי מין, ששכחתי מי קושר את מי" (ג'ואן ריברס). "אם לא היו כייסים וחיפושים בשדה התעופה, לא היו לי חיי מין בכלל." (רודני דנגרפילד). "סקס הוא אחד החוויות היפות והמדהימות שכסף יכול לקנות." (סטיב מרטין). "חברה שלי אמרה לי אתמול בלילה במיטה: "אתה סוטה". אמרתי לה: "זאת מילה מאוד גדולה בשביל ילדה בת 15." (אמו פיליפס). "יש כמה מכשירים מכניים שמגבירים את הגירוי המיני, בעיקר אצל נשים. המרכזי ביניהם הוא המרצדס בנץ L380 עם גג נפתח." (לא ידוע). "אתה לא מעריך הרבה דברים שקורים לך בביה"ס עד שאתה לא מתבגר. דברים קטנים כמו לקבל מכות בטוסיק כל יום מאישה בגיל העמידה, דברים שאתה משלם כסף טוב בשבילם בשנים לאחר מכן." (אמו פיליפס) "אם החיים היו הוגנים, אלביס היה חי וכל החקיינים היו מתים." (ג'וני קרסון). "לפעמים אני חושב שמלחמה היא דרכו של אלוהים ללמד אותנו גיאוגרפיה" (פול רודריגז). "בגמיה זה כשיש לך בעל/אישה אחד יותר מידי. מונגמיה זה אותו דבר." (אוסקר ויילד). "עצות ליום-יום: אם יש לך הרבה לחץ וכאבי ראש, תעשי מה שרשום על בקבוק האספירין: "תקחי שני אספירין" ו- "הרחיקי מילדים". (אמא) לבסוף הציטוט הטוב ביותר: הגנרל שוורצקופף נשאל לאחרונה בראיון אם יש מקום לסליחה לאלה שתיכננו ויזמו את הפיגוע של ה- 11 בספטמבר. הוא ענה: "אני מאמין שלסלוח להם זה תפקידו של אלוהים. תפקידנו הוא רק לדאוג למפגש הזה." 11.1.04 תודה רבה לסעיד נבואני על הסיפור המשעשע הבא:  11.1.04 תודה לפנינה, שמזכירה לנו כמה מן הרגעים היפים ביותר בחיים.. הרגעים היפים ביותר בחיים: 1.להתאהב 2.לצחוק עד שכואבת הבטן 3.למצוא הרבה הודעות במחשב כשחוזרים מחופשה 4.לשמוע את השיר האהוב עלייך ברדיו 5.לשכב במיטה ולשמוע את הגשם יורד בחוץ 6.לצאת ממקלחת טובה והתנגב במגבת חמימה 7.לעבור בהצלחה בחינה קשה 8.לקבל טלפון מאדם שלא שמעת ממנו הרבה זמן 9.שיחה טובה 10.למצוא כסף במכנסיים שלא לבשת הרבה זמן 11.לצחוק על עצמך 12.שיחות טלפון ארוכות לתוך הלילה 13.לצחוק בלי סיבה 14.לשמוע במקרה מישהו מחמיא לך 15.להתעורר ולגלות שנשאר לך עוד זמן לישון 16.להיות חלק מקבוצה 17.הנשיקה הראשונה 18.למצוא חברים חדשים 19.להרגיש פרפרים בבטן כשפוגשים את האדם המסויים 20.שיש מישהו שאומר לך עד כמה הוא אוהב אותך 21.לשמוע שיר שמזכיר לך אדם שאתה אוהב 22.לראות אנשים שאתה אוהב מאושרים 23.ללבוש סוודר של האדם שאתה אוהב ושעדיין יש עליו את הריח של הבושם שלו 24.לחזור ולפגוש חבר ותיק ולראות ששום דבר לא השתנה 25.לבלות זמן עם החבר הכי טוב 26.להסתכל על השקיעה 27.שהאדם שהתאהבת בו יגיד לך שהוא אוהב אותך!!! "חברים הם אלו שאיתך כשטוב, וכשרע הם באים לבד" "החבר האמיתי הוא זה שיודע עלייך הכל ובכל זאת ממשיך להיות חברך" "צריך דקה בשביל להבחין במישהו, שעה בשביל שהוא ימצא חן בעינייך, יום בשביל לאהוב אותו, אבל צריך חיים שלמים בשביל לשכוח אותו!" שלחו את ההודעה הזאת ל-10 האנשים החשובים לכם ביותר מהרשימה ותראו איך החיים שלכם נהפכים ליותר טובים! מי שלא שולח הודעה זו לאף אחד יראה עד כמה הוא נשאר בודד...... 11.1.04 תודה רבה לדודי על תיאור השתלשלות העניינים הבאה:  9.1.04 תודה לדודי על הקטע הבא, שמופיע כאן בשידור חוזר... דברים שאמא שלי לימדה אותי: אימא שלי לימדה אותי הגיון - "בגלל שאני אמרתי ככה, זה למה!" אימא שלי לימדה אותי להעריך עבודה עשויה כראוי - "אם אתם הולכים להרוג אחד את השני, תעשו את זה בחוץ בגלל שאני כרגע ניקיתי פה בפנים" אימא שלי לימדה אותי על דת - "כדאי שתתפלל שהכתם הזה ייצא מהשטיח" אימא שלי לימדה אותי על נסיעה בזמן - "חביבי, אם לא תיקח את העניינים בידיים, אני אעיף אותך לתוך אמצע שבוע הבא" אימא שלי לימדה אותי על ראיית הנולד - "תלבש תחתונים נקיות במקרה שתיקלע לתאונה" אימא שלי לימדה אותי אירוניה - "תמשיך לצחוק ואני אתן לך משהו לבכות עליו" אימא שלי לימדה אותי משהו על אוסמוזה - "סגור את הפה שלך ותאכל את המזון" אימא שלי לימדה אותי לוליינות - "תסתכל על הלכלוך מאחורי הצוואר שלך" אימא שלי לימדה אותי סיבולת - "אתה תשב פה עד שכל התרד בצלחת ייגמר" אימא שלי לימדה אותי על מזג אוויר - "זה נראה כאילו טורנדו עברה בחדר שלך" אימא שלי לימדה אותי על התאבדות המונית - "אם כולם היו קופצים מהגג, גם אתה היית עושה זאת?" אימא שלי לימדה אותי על צביעות - "אמרתי לך פעם אחת, אמרתי לך מיליון פעם, תפסיק להגזים!" אימא שלי לימדה אותי מהו מעגל החיים - "אני הבאתי אותך לחיים, ואני גם יכולה לקחת אותם ממך" אימא שלי לימדה אותי על שינוי התנהגות - "מספיק להתנהג כמו אבא שלך" אימא שלי לימדה אותי מהי קנאה - "ישנם מיליוני ילדים פחות ברי מזל ממך בעולם שהיו מתים להורים נפלאים כמונו" 9.1.04 גם הקטע הבא התקבל מדודי, ותודה לו על כך. הסיפור אמנם הופיע כבר בשעת סיפור לפני למעלה משנה, אבל אני מביאה אותו הנה שוב לטובת אלה שהצטרפו אלינו בשלב מאוחר יותר. אני חוסכת לכם את הנבירה בארכיון... איש אחד איבד את עבודתו לאחר שחיפש מספר חודשים ראה מודעת דרושים של חברת "סלקום" המחפשת עובדי נקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כח אדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירכו על תוצאות הבחינה. המנהל אמר לו: הג'וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שעליך להתחיל לעבוד. האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כח האדם השיב שהוא מצטער מאוד אבל, אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי. מכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג'וב. האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ₪ בכיס. לאחר מחשבה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פירות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ₪. תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו. כך חזר על התהליך עוד שלוש פעמים. לאחר שאכל בעבור 50 ₪, חזר לביתו עם 270 ₪. בצורה זו הוא הצליח להתקיים. כך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל, להשליש ולרבע את כספו ביום אחד. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף למשאית וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה. יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה לכתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח: "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה לו היה לך דואר אלקטרוני". השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בסלקום". מוסר השכל ראשון: אינטרנט זה לא הכל בחיים. מוסר השכל שני: אם אתה עובד לעצמך, עם קצת מזל תהיה מיליונר. מוסר השכל שלישי: אם ברצונך להיות עובד ניקיון בסלקום, עדיף שיהיה לך דואר אלקטרוני. הערה: אם סיפור זה מגיע אליך בדואר אלקטרוני, כנראה שאתה קרוב יותר להיות עובד נקיון בסלקום מאשר מיליונר... 9.1.04 גם הקטע הבא, שנשלח על ידי סעיד נבואני, הוא בשידור חוזר... לא נורא. מי שמכיר - שידלג.. הכל שאלה של גישה מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב. אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד. כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה:"אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים". פשוט טיפוס חיובי ואופטימי. כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע, מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט על הצד החיובי במצבו. סגנונו המיוחד, עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אותו:"אני פשוט לא מבין. אי אפשר להיות חיובי כל הזמן. אז איך בכל זאת אתה מצליח?" מיכאל ענה לי ברוגע:"כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחת - להיות במצב רוח טוב והשנייה - להיות במצב רוח רע; אני בוחר להיות במצב רוח טוב. בכל פעם שדבר רע קורה, אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד מהניסיון; אני בוחר ללמוד מהניסיון. כאשר מישהו מגיע אליי בתלונה, אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על נקודת האור בבעייתו; אני בוחר בנקודת האור". "כן בטח, זה לא ממש קל", מחיתי בתסכול. "זה קל מאוד" אמר מיכאל. "החיים הם למעשה מקבץ של בחירות. כשאתה מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי, כל מצב ומקרה הוא בחירה. אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים. אתה בוחר איך אנ שים ישפיעו על מצב-רוחך. אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע. ובשורה התחתונה: זו הבחירה שלך איך לחיות את חייך " . כשיצאתי ממשרדו של מיכאל הרהרתי על מה שאמר. למרות שלא המשכנו להיות בקשר, חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות בחיי במקום להגיב אליהם. שנים אחדות מאוחר יותר, שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה, בה נפל מגובה 30 מטר בעת שעבד על מגדל תקשורת. לאחר 18 שעות ניתוח וטיפול נמרץ, שוחרר מיכאל מביה"ח כשלגבו הוכנס מוט ברזל . ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה.. כששאלתי אותו מה שלומו,הוא השיב: "אם מצבי היה טוב יותר, הייתי שני אנשים. רוצה לראות את הצלקות מהניתוח? " . החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו, מה עבר בראשו בזמן התאונה. "הדבר הראשון עליו חשבתי, היה שלומה של ילדתי-לעתיד שעדיין לא נולדה". ענה מיכאל. "לאחר מכן, כששכבתי על הקרקע, אני זוכר שעמדו בפניי שתי אפשרויות. יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות; בחרתי בחיים". "לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם. מיכאל המשיך, "...החובשים היו נפלאים. הם המשיכו לומר כל הזמן שהכל יהיה בסדר. אך כשהם הכניסו אותי לחדר מיון, ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים והאחיות וממש פחדתי. בעיניהם ראיתי את מה שחשבו - "הוא גמור". ידעתי שאני חייב לעשות משהו. "ומה עשית?" שאלתי. "הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות" ,אמר מיכאל. "היא שאלה אם אני אלרגי למשהו. "כן" עניתי לה.. הרופאים והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי. לקחת נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח-המש יכה". בזמן צחוקם, המשכתי ואמרתי להם:"אני בוחר לחיות. נתחו אותי כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת". מיכאל חי תודות לכישוריי רופאיו, אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים. למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה מלאה. גישה, היא בסופו של דבר , הכל. לכן, אל תדאגו למחר. מחר כבר ידאג לעצמו לבדו. לכל יום יש מספיק צרות לעצמו ... אחרי הכל, היום הוא המחר שבגללו דאגת אתמול... בפניך עומדות שתי אפשרויות: 1. האחת: למחוק את המכתב הזה. 2. והשנייה: להעביר אותו הלאה. אני מקווה כי תבחר באפשרות השנייה. אני יודע שאני עשיתי זאת... 9.1.04 על הקטע הבא שלוחה תודה ענקית לבתיה... מה אנו חושבים על................אימא יום אחד הלכתי להוציא רישיון נהיגה ופקיד הקבלה שאל אותי במה אני עוסקת. לא ידעתי כיצד לתייג את עבודתי כאם ומה לענות. בראותו אותי מהססת מה לענות ניסה להסביר לי את כוונתו באומרו: "האם את עוסקת במשהו או את סתם אחת". "בוודאי שיש לי עבודה" עניתי, "אני אם". ובתגובה ענה הפקיד בהחלטיות: "אנחנו לא שמים אימא בתור אופציה,נכתוב עקרת בית". שכחתי לגמרי מאותו המקרה עד שלא מזמן קרה לי אותו הדבר במשרד ממשלתי. הפקידה הייתה כמובן אשת קריירה יעילה בעלת מעמד גבוה ובעלת תואר מרשים: "חוקרת רשמית". "מה עיסוקך?" , שאלה הפקידה. מה גרם לי לענות כך איני יודעת אבל המילים יצאו מפי בפשטות: "אני חוקרת בע"מ בתחום התפתחות הילד ויחסי הגומלין בחברה שלו. הפקידה נפעמה , העט נשאר דומם באוויר והיא בהתה בי כאילו לא האמינה למשמע אוזניה. חזרתי על התואר באיטיות תוך שימת דגש על המילים החשובות ביותר , לאחר מכן נדהמתי לראות אך הכרזתי נכתבה באותיות של קידוש לבנה בטופס. "הרשי לי לשאול אותך.." , שאלה הפקידה בהתעניינות רבה , "במה בדיוק את עוסקת בתחום המחקרי?". בקול שלו ורגוע שמעתי את עצמי עונה לה: "יש לי תוכנית של מחקר מתמשך (לאיזו אימא אין?) במעבדה ובשטח (ביום רגיל הייתי מתייחסת לזה כאל הבית ומחוצה לו). אני עובדת למען המחקר כולו (כל המשפחה) וכבר יש לי ארבעה פרסומים (כל בנותיי). כמובן שזו אחת העבודות בעלות הדרישה הכי גבוהה בשטח ההומאני (האם ישנה איזו אימא שאינה מסכימה?) ובדרך כלל אני עובדת 14 שעות ביממה (למעשה זה יותר , משהו כמו 24 שעות). אבל לעבודה יש הרבה יותר אתגרים מאשר לכל עבודה פשוטה והתמורה יותר מכלכלית היא קשורה לתחום הסיפוק האישי. היה אפשר להרגיש את כובד הראש שהקדישה הפקידה זמן מילוי הטופס. ברגע שסיימה את התהליך קמה מן הכסא וליוותה אותי בעצמה עד לדלת. בבואי הביתה , נרגשת ממקצועי החדש באו לקראתי שלושה משותפותיי למעבדה בנות 13 , 7 ו- 3 שנים. למעלה יכולתי לשמוע את האב טיפוס החדש בתוכנית של התפתחות הילד (בן ששה חודשים) בודק תוכנית חדשה של פיתוח הקול. הרגשתי מנצחת , ניצחתי את הבירוקרטיה. נכנסתי למרשם האוכלוסין כבעלת תפקיד בכיר ובלתי ניתן להחלפה באנושות מאשר עוד "אימא אחת" .. האמהות... איזו קריירה זוהרת , במיוחד כאשר היא נושאת תואר. כיצד אנו רואים את אימא ב : גיל 4 : אימא יכולה לעשות הכל. גיל 8 : אימא יודעת המון. גיל 12 : אימא לא יודעת הכל. גיל 14 : ברור , אימא גם את זה לא יודעת. גיל 16 : אימא שלי? , היא ענתיקה. גיל 18 : הזקנה? , היא לגמרי מחוץ לתקופה. גיל 25 : טוב , משהו היא יודעת. גיל 35 : לפני שאנחנו מחליטים , אולי נתייעץ עם אימא? גיל 45 : אני שואל את עצמי מה אימא הייתה חושבת על הבעיה הזאת. גיל 65 : הלוואי הייתי יכול לשוחח עם אימא. כאחד מכישרונותיה הרבים כאימא שלי היא גם תרגמה את הקטע מספרדית Momo 10-7-2003 9.1.04 הנה עוד משהו מדודי, תודה... :-) הזקן ובול פגיעה אחד בן 90 עם אסטמה,סוכרת ולחץ דם גבוה מתחתן עם בחורה יפיפייה בת 25. חודש אחרי החופה מגיעה אליו אשתו ומספרת לו שהיא בהריון. ישר הולך הבעל לרופא שלו ומבקש ממנו שיוותר לו על כל הכדורים,כי הוא כזה אחלה גבר. אומר לו הרופא: אני אספר לך סיפור- "זקן אחד הולך ליער לצוד, אבל מתבלבל ובמקום לקחת את רובה הוא לוקח את המטריה שלו. פתאום הוא רואה מולו אריה ענק. באופן אינסנקטיבי הוא מרים את המטרייה, מכוון אותה אל האריה, עושה: "פוף !! והאריה נופל מת. אומר הקשיש בן התשעים לרופא: "לא יכול להיות, בטח מישהו מהצד ירה ופגע"? אומר הרופא: "בדיוק"!!! 9.1.04 גם את הקטע הבא שלח דודי שהיה פעיל מאד השבוע... תודה דודי.. ככה צריכה להשמע שיחת טלפון: הטלפון מצלצל.. .. היא: האלו? הוא: הי מלכתי, איך מרגישה אהובתי? בסדר? היא: כן, הכל טוב מאוד... הוא: הגידי, הילדים בסדר? היא: אל תדאג אהובי, הם בסדר גמור... הוא: האם אכלו ארוחת צהרים? היא: כן בודאי הם אכלו טוב מאוד... הוא: כן? טוב מאוד. הגידי יפתי, מה תבשלי לארוחת הערב? היא: סטייק ברוטב פלפלת. הוא: זו המנה האהובה עלי, אני מעריץ אותך את נהדרת. אז תגידי הכל בסדר בבית? היא: הכל בסדר, אני אחכה לך עם כל מה שאתה אוהב ועם ארוחת ערב חמה.. הוא: אל תדברי איתי כך ילדה, זה עושה לי חשק לעזוב הכל ולהגיע מיד הביתה... את מבטיחה שהלילה תלבשי את הכותנת השחורה השקופה שאני כל כך אוהב?... היא: כל מה שתבקש מתוק, אני השפחה שלך... הוא: תודה מתוקונת. בגלל זה אני אוהב אותך כל כך... אראה אותך בקרוב בסדר? ועכשיו - העבירי לי את אשתי.... 7.1.04 תודה רבה לסעיד נבואני על הקטע היפה הזה ששלח לנו.. ממש יפה, סעיד, תודה אושר ומשפחתה שלום קוראים לי אושר אני לוקחת חלק בחייהם של אלה שיש להם חברים. כי להיות בעל חברים זה להיות מאושר. אני לוקחת חלק בחייהם של אלו שמאמינים כי האתמול הוא עבר, מחר הוא העתיד והיום זה הרגע , שנקרא ההווה. אני לוקחת חלק בחייהם של אלו המאמינים באהבה, שמאמינים בסיפור יפה .... אני נשואה ידעתם? אני נשואה לזמן בעלי הוא אחראי לפתירת כל הבעיות שקיימות הוא יפה מאד. בעולם, מאחה לבבות שבורים, יוצר חברים חדשים וההופך את העצב לשמחה. ביחד אני ובעלי, הבאנו לעולם שלושה ילדים. § חברות § ידע § אהבה חברות היא הבכורה ילדה יפה, כנה ושמחה, זוהרת כמו השמש, מאחדת את האנשים, מלמדת להאמין ותמיד מנחמת. האמצעי הוא ידע שקט... חכם... די דומה לאביו, הזמן. ידע וזמן הם שני דברים בלתי נפרדים. הצעירה מכולם היא האהבה אויש כמה צרות שהילדה הזאת עושה.... קנאית ולפעמים רוצה להיות רק במקום אחד,תמיד אמרתי לה אהבה את נוצרת על מנת להיות בלב כולם ולא רק באחד. אהבה היא ילדה קצת מתוסבכת, אבל יפה, מתי שהיא מתחילה לעשות בעיות, אני מייד קוראת לאביה, הזמן, שמתחיל לאסוף אט אט את השברים שאהבה השאירה אחריה. בעלי לימד אותי דבר אחד חשוב מאוד "בסופו של דבר, הכל מסתדר, ואם עדיין לא הסתדר, סימן שעדיין לא הגיע הסוף" ולכן אני תמיד מאמינה במשפחתי, בבעלי הזמן בילדיי חברות ידע ובמיוחד מאמינה באהבה... יום אחד ואני (אושר) אתדפק על דלתך גם כן אז אל תשכחו תנו זמן לחלומות לאט לאט הם יגיעו למעלה אל הכוכבים 7.1.04 תודה רבה לריקי על הקטע הבא: מה משותף בין דואר אלקטרוני לאיבר המין הזכרי: בעבר הרחוק הוא שימש להעברת מידע בין שני אנשים כדי שהמין האנושי ישרוד. כיום עדין יש מעטים שחושבים שזו הסיבה היחידה לקיומו, אך רוב האנשים כיום משתמשים בו בעיקר בשביל הכיף. ברגע שהתחלת לשחק בו קשה לך להפסיק, ואנשים מסויימים היו משחקים בו כל היום אם לא היתה להם עבודה כלשהי. הוא מספק דרך לאינטרקציה בין אנשים. חלק מהאנשים מתייחסים לאינטרקציה זו מאוד ברצינות, אחרים מייחסים אליה כאל שעשוע בלבד. ולעיתים קשה לדעת עם מי אתה מתעסק עד שזה מאוחר מדי. אם אינך משתמש באמצעי הגנה מתאימים הוא עלול להפיץ וירוסים. הוא יכול להיות למעלה או למטה. זה יותר נחמד שהוא למעלה, אך קשה יותר לבצע איתו עבודה אמיתית במצב כזה. אין לו מוח ולכן הוא משתמש במוח שלך, ואם אתה משתמש בו יותר מדי אתה עלול למצוא את עצמך מתקשה לחשוב בבהירות. אם אתה לא נוהג בזהירות איתו, הוא עלול להכניס אותך לצרות גדולות. יש לו סדר יום משלו, ולכן לפעמים, לא משנה כמה טובה היתה הכוונה שלך, הוא עלול לעוות את מעשיך. אחר כך תשאל את עצמך, "למה לעזאזל עשיתי את זה?" אנחנו מייחסים לו חשיבות הרבה יותר ממה שבאמת הוא חשוב. אין לו מצפון ואין לו זיכרון, תשאיר אותו לבד והוא יעשה בדיוק את אותם הדברים שהוא עשה קודם. לחלק מהאנשים יש אחד כזה, לחלק אין. אלו שיש להם אותו יהרסו אם יקחו להם אותו. הם חושבים שאלו שאין להם אותו נחותים מהם במובן מסויים. הם בטוחים שהוא מעניק להם כוח. הם טועים. אלו שאין להם אותו מסכימים שמדובר בצעצוע נחמד אבל חושבים שהוא לא שווה את המהומה שאלו שיש להם אותו מקימים בגללו. בכל זאת, רבים מאלו שאין להם אותו היו רוצים לנסות להשתמש בו תודה רבה לריקי על הסיפור ההודי הזה: עץ פרי למינהו יש אמונה הודית עתיקה הנמצאת במיתוסים הקדומים של הודו, על עץ בשם קָמְנָה קָלְפָּה וְרָקְשָׁה, עץ הנושא עליו את כל הפירות שאדם יכול לתאר לעצמו. מי שנמצא בצלו של עץ זה, עליו רק לבקש כל דבר שירצה ובאותו רגע, כל הפירות, כל הפרחים, כל דבר שהוא יכול לדמות בנפשו, ימצא אותו בדמות פירות. עליו רק לבקש והם יפלו לידיו. אם הפירות בהישג ידו, די שישלח יד ויקטפם, ואם הם רחוקים ממנו, עליו רק להביע משאלה, והענף יתכופף ויגיע עד אליו כך שיוכל לקטוף את פירותיו ללא כל מאמץ. ויש סיפור על העץ: באחד הימים נדד הלך אחד במדבר ובמקרה ישן בלילה בצלו של העץ. כשהתעורר אחרי שינה עריבה, פקח עיניו ובהביטו אל העץ המתנשא מעליו חשב לעצמו: 'עושה רושם שזהו עץ אגסים.' אך עלתה המחשבה בראשו ושני אגסים עסיסיים צנחו לרגליו. בעודו שוכב הרים אותם והגישם לפיו. "ואו! איזה עץ נפלא!" אמר, "אם הייתה זאת גפן איזה דבר נהדר זה היה יכול להיות!" מיד לאחר שאמר זאת התמלאו ענפי העץ באשכולות ענבים בשלים ועוד בטרם שלח אליהם את ידו, התכופפו הענפים והוא קטף מהם ללא כל מאמץ. אבל אז חשב לעצמו: 'איזה עץ נפלא, תמהני אם הוא מסוגל גם להצמיח ורדים.' ובעוד המחשבה חולפת בו התכסה העץ בשפעת ורדים במלוא פריחתם. האיש היה כה מופתע, כה משועשע ונדהם למראהו של עץ מופלא זה, עד שתהה בנפשו אם אין זה אלא חלום, וברגע שחשב על החלום ונשא עיניו אל העץ, גז העץ ונעלם. 5.1.04 תודה רבה לבתיה ששלחה לנו את המשל הותיק והחכם הזה.. החמור והבאר חמור האיכר נפל לבאר הישנה והיבשה החמור החל לנעור לקרא לעזרה האיכר לא ידע מה לעשות מאחר והחמור ממילא היה כבר די זקן והבאר יבשה ומטה ליפול החליט האיכר לקבור החמור בתוך הבאר ובאותה הזדמנות גם לסתום אותה קרא האיכר לכל שכניו כולם באו עם אתים והחלו לעדור זבל לתוך הבאר תחילה החמור נער, אך אחרי מספר רגעים הוא השתתק האיכרים המשיכו לעדור זבל לתוך הבאר והחמור שותק הלך האיכר והציץ לתוך הבאר ולהפתעתו הרבה ראה כי החמור עומד בבאר על ארבע רגליו כל פעם שכף זבל הושלכה עליו הוא ניער אותו מגבו ודרך עליו כך הזבל הלך והצטבר בקרקעית הבאר ועם כל כף נוספת החמור עלה עוד מספר סנטימטרים למעלה כך, עד שהבור מלא והחמור צעד החוצה מן הבאר הנטושה מוסר השכל הסיפור ישים במיוחד לשנה החדשה גם אם זורקים עליך זבל לא הבכי והיבבות יוציאוך ממנו יש לנער החרא המושלך עליך לדרוך עליו ולהתקדם הלאה 5.1.04 תודה לריקי על הקטע הבא: הדרך לשיפור הזוגיות  5.1.04 גם על צרור העצות השימושיות האלו לבית מגיעה תודה לריקי.. עצות שימושיות לחיים טובים יותר אם אתה נחנק מקוביית קרח, אל תיכנס לפאניקה, פשוט צוק כוס מים רותחים לתוך הגרון וחיש חש הקרח ימס מגושם? המנע מחיתוך ירקות, בקש ממישהו אחר שיחזיק את הירק בעוד אתה חותך. הימנע מויכוח עם הגב' בקשר להרמת מכסה האסלה ע"י שפשוט תשתמש בכיור סובל מלחץ דם גבוה? פשוט חתוך את עצמך ודמם למשך זמן מה, זה יוריד את לחץ הדם בורידך מלכודת עכברים שתניח על השעון המעורר, תמנע ממך להסתובב ולחזור לישון כשתכה על כפתור השעון המעורר. אם אתה סובל משיעול קשה, קח מנה גדושה של חומר משלשל ואז תפחד להשתעל אם אתה סובל מכאב שיניים, הכה בפטיש על אגודלך, ותשכח מכאב השיניים ארבע המילים הכי חיוניות לבריאות הן "אני מתנצל" ו "את צודקת" כל אחד נראה נורמלי, עד שמכירים אותו אם אתה מתעורר כשאתה נושם, איחולינו, יש לך עוד הזדמנות היה טוב למשפחתך ולידידך, אתה אף פעם לא יודע מתי תזדקק להם לפנות את סיר הלילה שלך. 5.1.04 וגם זה מריקי... תודה לך. אלה העובדות בקיצור אודות המאבק בישראל היום זה ייקח ממך רק דקה וחצי לקרוא! הוא הגיוני והוא הוגן. יהודי או לא יהודי, לא חשוב. אנא, תקרא. לאום וירושלים – ישראל היתה למדינה ב - 1312 לפנה"ס, אלפיים שנים לפני קום האיסלאם. פליטים ערבים בישראל החלו להזדהות כפלשתינאים ב- 1967, שני עשורים אחרי הקמת מדינת ישראל המודרנית. לאחר כיבוש הארץ ב- 1272 לפנה"ס היהודים שלטו בארץ אלף שנים והיתה להם נוכחות רצופה בה במשך 3,300 שנים. השליטה הערבית היחידה לאחר הכיבוש ב- 635 לפה"ס נמשכה רק 22 שנה. במשך יותר מ- 3,300 שנים ירושלים היתה הבירה היהודית. ירושלים לעולם לא היתה בירתה של ישות ערבית או מוסלמית. אפילו הירדנים, כשהם כבשו את ירושלים, לא עשו אותה לבירתם ומנהיגים ערביים לא ביקרו בה. ירושלים נזכרת יותר מ- 700 פעמים בתנ"ך ואף לא פעם אחת בקוראן. דוד המלך ייסד את העיר ירושלים, רגלו של מוחמד לא דרכה בה. יהודים מתפללים עם פניהם מופנות אל ירושלים, מוסלמים מתפללים עם גביהם אל ירושלים. פליטים ערבים ויהודים – ב- 1948 מנהיגי ערב עודדו את הפליטים הערבים לצאת מישראל במבטיחם לטהר את הארץ מיהודים. שישים ושמונה אחוזים מהם ברחו בלי לראות חייל ישראלי בכלל. פליטים יהודים נאלצו לברוח מארצות ערביות בגלל אלימות, רדיפות ופוגרומים מצדם של הערבים. מספר הערבים אשר יצאו ב- 1948 מישראל מוערך כ- 630,000. מספר הפליטים היהודים מארצות ערב מוערך באותו המספר. הפליטים הערבים בכוונה לא נקלטו בארצות הערביות, למרות שטחן הענק. מתוך 100,000,000 פליטים בעולם מאז מלחמת העולם השניה, הם מהווים הקבוצה היחידה שלא נקלטה או השתלבה בארצות עמם. הפליטים היהודים נקלטו כולם בישראל, מדינה לא יותר גדולה מניו ג'רסי. המאבק הערבי-ישראלי – לערבים יש שמונה מדינות, לא כולל פלשתין. יש רק מדינה יהודית אחת. הערבים יזמו את כל חמש המלחמות והפסידו. ישראל התגוננה כל פעם וניצחה. אמנת הפת"ח עדיין דורשת השמדת ישראל. ישראל מסרה לפלשתינאיים רוב שטחה של הגדה המערבית, אוטונומיה תחת הרשות הפלשתינית, וסיפקה להם נשק. בזמן השלטון הירדני, אתרים יהודים קדושים בוזזו וליהודים נשללה זכות הגישה אליהם. בשלטון היהודי כל האתרים המוסלמים והנוצרים נשמרו ונפתחה הגישה אליהם למאמיני כל הדתות. ישראל והערבים באו"ם – מתוך 175 החלטות מועצת הביטחון עד 1990, 97 היו נגד ישראל. מתוך 690 החלטות העצרת הכללית עד 1990, 429 היו נגד ישראל. האו"ם שתק כאשר נהרסו 58 בתי כנסת בירושלים ע"י הירדנים. האו"ם שתק כאשר הירדנים בשיטתיות חללו את בית הקברות היהודי העתיק בהר הזיתים. האו"ם שתק כאשר הירדנים אכפו מדיניות כמו אפרטהייד שמנעה מיהודים להגיע להר הבית ולכותל המערבי. אלה הם זמנים נוראים. אנו חייבים לשאול את עצמנו מה צריך להיות תפקידנו. מה נספר לנכדינו שעשינו כאשר היתה נקודת מפנה בגורל היהודים, הזדמנות להשפיע? תתחיל עכשיו!! שלח את זה ל- 20 ממכיריך ותבקש מהם לשלוח אותו לעוד 20. יהודי או לא יהודי, זה לא חשוב. אמת ושלום הינם ערכים משותפים לכולנו, וכולם חייבים לדעת. 5.1.04 הנה בדיחה ששלח לנו דודי, תודה.... רגישות של אשה בחור אחד חוזר מביקור אצל הרופא ומספר לאשתו שנותרו לו עוד 24 שעות לחיות. בעקבות האבחנה הזו, הוא מבקש מאשתו לעשות סקס. כמובן שהיא מסכימה, והם עושים סקס לאחר 6 שעות, הבעל הולך אל אשתו ואומר "יקירתי, את יודעת שנותרו לי עוד 18שעות אפשר אולי עוד פעם? האשה מסכימה, כמובן, והם עושים זאת שוב. יותר מאוחר, כשהם הולכים לישון, הבעל מציץ בשעון ומגלה שנותרו לו רק 8 שעות לחיות הוא נוגע בכתף של אשתו ומבקש "יקירתי, בבקשה, עוד פעם אחת לפני שאני מת.. היא עונה "כמובן, אהובי", והם עושים סקס בפעם השלישית. לאחר שסיימו, האישה מסתובבת ונרדמת. הבעל, לעומת זאת, מודאג מהמוות הקרב, והוא מתהפך מצד לצד עד שנותרות לו 4 שעות לחיות, הוא מלטף את אשתו, ואומר בשקט" יקירתי, יש לי עוד 4 שעות. את חושבת שאולי אפשר.." האשה מתרוממת ואומרת "תקשיב, חמוד שלי, אני עוד צריכה לקום בבוקר. אתה לא.." 4.1.04 תודה רבה לפנינה על החומר למחשבה הזה ששלחה אלינו... משאלה של כל גיל בגיל 3 . לא לעשות פיפי במכנסים. בגיל 6 . לזכור מה עשית באותו יום. בגיל 12 ... שיהיו לך הרבה חברים. בגיל 18 ... להחזיק ברשיון נהיגה. בגיל 20 ... לקיים יחסי מין. בגיל 35 ... להיות עשיר. בגיל 50 ... להיות עשיר מאוד. בגיל 65 ... לקיים יחסי מין. בגיל 70 ... להחזיק ברשיון נהיגה. בגיל 75 ... שיהיו לך הרבה חברים. בגיל 80 ... לזכור מה עשית באותו יום. בגיל 85 ... לא לעשות פיפי במכנסים. ... חומר למחשבה. 2.2.04 תודה לריקי על הדבר המצחיק הזה.. (בעצם איזה מצחיק, מפחיד!) הזמנת פיצה בטלפון טלפונאית: "תודה שהתקשרת לפיצה האט. אתה מעוניין שארשום את הזמנתך?" לקוח : "הלו, אפשר להזמין..." טלפונאית : "אפשר לקבל בבקשה את מספר הכרטיס הרב-תכליתי שלך?" לקוח : "הממ...רק שניה..המספר הוא 6102049998-45-54610" טלפונאית : "תודה..אתה..מר רוזנשטיין ואתה מתקשר מרעננה, הרצל 43, מספר הטלפון שלך הוא 09-9572658 , המספר בעבודה הוא 03-8913454 , והסלולרי הוא 067-543765 . האם אתה מעוניין שהמשלוח יהיה לרעננה, הרצל 43 ? לקוח : "כן...איך יש לך את כל מספרי הטלפון שלי?" טלפונאית : "אנחנו מחוברים למערכת המחשב, אדוני" לקוח : " אפשר להזמין בבקשה פיצת מאכלי-ים..." טלפונאית : "זה לא יהיה רעיון טוב, אדוני" לקוח : "למה?" טלפונאית : "לפי הרישומים הרפואיים שלך, יש לך לחץ דם גבוה וגם רמת כולסטרול גבוהה, אדוני" לקוח : "מה?...אז על מה את ממליצה אם כך?" טלפונאית : "תנסה פיצת פולי סויה דלת שומן. אתה תאהב אותה" לקוח : "על סמך מה את אומרת את זה?" טלפונאית : "אתה שאלת בשבוע שעבר בספריה הציבורית ספר ששמו "תבשילים מפולי סויה" לקוח : "בסדר...אני מוותר...תרשמי בבקשה 3 פיצות משפחתיות כאלה. כמה זה יעלה לי?" טלפונאית : "זה בהחלט יספיק למשפחתך בת 10 הנפשות, הסכום הוא 123 ₪" לקוח : "אפשר לשלם בכרטיס אשראי?" טלפונאית : "אני מצטערת אבל אתה תהיה חייב לשלם במזומן, אדוני. כרטיס האשראי שלך חרג מהתקרה ואתה חייב לבנק 9875.35 ₪ מאז אוקטובר שנה שעברה" טלפונאית : "...וזה עוד לא כולל את התשלום האחרון של המשכנתא על הבית שלך" לקוח : "אני מניח שאני צריך לקפוץ לכספומט ולמשוך קצת מזומנים לפני שהשליח יגיע" טלפונאית : "אתה לא תוכל לעשות את זה, אדוני. לפי הרישומים הגעת לתקרת המשיכה היומית" לקוח : "לא חשוב...רק תשלחי בבקשה את הפיצות, אני כבר אדאג לכסף מזומן. מתי יגיע המשלוח?" טלפונאית : "בערך 45 דקות, אדוני, אבל אם אתה לא מעוניין לחכות אתה יכול לבוא לקחת בעצמך עם האופנוע..." לקוח : "מה...לכל השדים..." טלפונאית : "לפי מה שרשום במחשב יש לך הארלי...מספר רישוי 23-344-01 ..." לקוח : "כססססמממ..." טלפונאית : "עדיף שלא תנבל את הפה אדוני. תזכור שב- 15 ליולי 1987 הורשעת על ניבול פה מול שוטר במילוי תפקידו..." לקוח : (חסר מילים...) טלפונאית : "עוד משהו אדוני?" לקוח : "לא..זה הכל, דרך אגב..אני מקבל 3 בקבוקים של פפסי כפי שהובטח בפרסומת?" טלפונאית : "עקרונית כן, אבל בהתייחס לרישומים שלך המראים על נטייה לסכרת..." 2.1.04 ותודה למי ששלח לי את הבדיחה הקצרה הזאת: (לא ציינת שם באימייל שלך..) הסיפור של דודי על המיליונר, הזכיר לי בדיחה קצרה וקצת שוביניסטית: איש אחד נפגש עם פסיכולוג בגיל 60. שאל אותו הפסיכולוג "נו, אתה נשוי?". אמר לו: " כן, התחתנתי עם אשה כשהייתי בן 40, ובגללה נהייתי מיליונר". החבר השיב: " זה נהדר!" ענה לו האיש: "לא ממש, לפני שהתחנתי איתה הייתי מילארדר...". 2.1.04 את הקטע הבא שלח סעיד נבואני, ואני מעלה אותו הנה שוב למרות שזה כבר הופיע כאן באתר יותר מפעם אחת. תמיד נחמד לרענן את הזכרון בחוכמתו של הדלאי-לאמה. תודה, סעיד. הדברים הבאים נלקחו ממנטרה נפאלית למזל טוב. תמצא ששווה לקרוא ולחלוק זאת. הוראות לחיים קח בחשבון שאהבות גדולות והישגים גדולים כרוכים בסיכון גדול. כשאתה מפסיד - אל תפסיד את השיעור. יישם את שלושת הבאים: כבוד לעצמך, כבוד לאחרים, ואחריות לכל פעולותיך. זכור שכשאינך מקבל את מה שאתה רוצה, זוהי, לעיתים, מתנת גורל נפלאה. למד את החוקים כדי שתוכל לשבור אותם בצורה הוגנת. אל תיתן לסכסוך קטן להפריע לחברות טובה. כשאתה מבין שעשית טעות, בצע, מיידית, צעדים לתיקון הדבר. בלה מדי יום זמן שקט עם עצמך. פתח זרועותיך לשינויים, אך אל תוותר על ערכיך. היה פתוח לאהבה ממבט ראשון. זכור שהשתיקה היא לפעמים התשובה הטובה ביותר. חייה חיים טובים ומכובדים, אחר כך, כשתזדקן ותביט אחורה, תוכל ליהנות פעם נוספת. אווירת אהבה בביתך היא היסוד לחייך. במחלוקת עם אהובך התמודד רק עם המצב הנוכחי, אל תעלה את העבר. חלוק את הידע, זו הדרך להשגת נצחיות. היה ידידותי ואדיב עם הארץ. פעם בשנה, לך לאיזה מקום שמעולם עוד לא היית בו. זכור שמערכת היחסים הטובה ביותר היא זו שבה אהבתכם אחד לשני עולה על הזדקקותכם אחד לשני. שפוט את הצלחתך על פי הויתורים שנאלצת לעשות כדי להשיגה. דבר לאט אך חשוב במהירות. גש לאהבה ולבישול בקלילות, בלי זהירות. 2.1.04 ועוד קטע אחד ששלח סעיד נבואני ואני שולחת לו בחזרה תודה ענקית על ההשקעה שלו במדור 'קוראים כותבים'..  1.1.04 שנה טובה 2004 תודה לרז שץ על הקטע הבא, ומי יתן ובאמת תהיה לנו שנה טובה יותר.. מה אברך ובמה אבורך ? זה הילד שאל המלאך. הילד שואל בתמימותו, קודם מה תהיה ברכתו ורק לאחר מכן במה יברכו אותו. לכן אקדים ואברך את העולם שנת שלום, בריאות, אושר ופרנסה לכולם ומתוך כך בהיותי חלק מהעולם הכללי תחזור גם ברכתי ותברך גם אותי וככל שיותר יברכו כך יגדל מן הסתם חלקי. בימים של צער ומצוקה ברגעים קשים של מבוכה וצרה דווקא אז חשובה יותר הברכה. רציתי לעודד אתכם לברך כמה שיותר ממכריכם בעולם אפוף שנאה ופנטיות חשוב שאנחנו נשמור על השפיות נגרש באהבה את השנאה ובפתיחות את הפנטיות והברכה תשמיד את הקללה נגייס לעזרתנו את כל הכח החיובי לרמוס ולהשמיד את השלילי וכך למורת רוחם של אותם בני עוולה נצליח להקים מציאות חדשה עולם בו הטוב מתגבר על כל צרה ומצוקה לכן מוטב לברך מכל הלב את כל מי שתפגשו שנה טובה לכולם תאחלו ואם גם הם על הברכה יחזרו הרי שהברכות על הקללות בקלות יגברו ומכך רק אתם תרוויחו נכתב ע"י רז שץ 1.1.04 את הלכות הנישוקים האלה שלחה אלי פנינה( תודה רבה, פנינה ) ואני מצטערת שאני מביאה אותן בקצת איחור... הייתי צריכה להספיק לפני חצות, לא? משמעותה של נשיקה...... נשיקה על היד... -אני מעריץ אותך נשיקה על הלחי-... אני רק רוצה להיות ידיד שלך נשיקה על השפתיים-... אני אוהב אותך נשיקה באוזן...- אני רק רוצה לשחק איתך נשיקה בכל מקום אחר-... בואי לא ניסחף מבט לתוך העיניים...- נשקי אותי ! משחק לך בשיער...- אני לא יכול לחיות בלעדייך ידיים מסביב למותניים-... אני אוהב אותך יותר מדי בשביל לתת לך ללכת מלטף את הלחי-... את חשובה לי נשיקה על האף...- את חמודה נשיקה במצח-... אני כאן בשבילך נשיקה על העיניים...- את יכולה לסמוך עלי מי שישלח הודעה זו לכל המחוברים ברשימה שלו יקבל מחר את הנשיקה של החיים ומי שלא אז הוא ישאר לבד לכל החייםםםםם לא אני היתחלתי עם זה !!! תעבירו זה עובד דפים קודמים של מדור 'קוראים כותבים' הועברו לארכיון. דף מספר 2 דף מספר 1 |
כפתור להורדה:
כפתור להורדה:
לאתר הישן:
עיצוב האתר:
כל הזכויות שמורות לחמדה גלעד ©