פוטסדאם
פוטסדאם היא עיר עתיקה ויפה במרחק של פחות משעה נסיעה מברלין. אם יש לכם יום פנוי במהלך הטיול, כדאי להשקיע אותו בביקור בפוטסדאם, אפילו במחיר ויתור על כמה זוטות בברלין עצמה.
האטרקציה הגדולה ביותר בפוטסדאם היא ארמון סן-סוסי והגנים היפים שלו. אנחנו הגענו לפוטסדאם בטיול יום מאורגן של 'נדב טיולים בעברית' שפועלים בברלין. מומלץ מאד. במחיר שווה לכל נפש מקבלים סיור מושכל שבנוי על ניצול נכון של זמן ומרחקים, ומוסיף המון מידע למראות היפים. ללא ההסברים קצת קשה להבין מה זה מה ומי נגד מי, ואפילו אני - שבדרך כלל מתנגדת לסיורים מאורגנים - לא הצטערתי שעשינו את פוטסדאם במסגרת כזאת.
ארמון סן-סוסי תוכנן על ידי הקיסר פרידריך הגדול שביקש לבנות לעצמו ארמון חלומות שבו יוכל לבלות ולהתענג ללא דאגה. ("סן-סוסי" בתירגום מצרפתית זה "ללא דאגה").
בכניסה למתחם הארמון יש קבלת פנים מוזיקלית. הנגן המוכשר הזה כנראה יודע לזהות שפות (או שהוא מכיר את המדריכים של נדב טיולים) ואיך שהוא רואה קבוצה של ישראלים מתקרבת הוא מיד מתחיל לנגן הבה נגילה ו/או כל מיני 'שירי מולדת' שנשמעים זרים וצורמים במקום הזה. אבל מה לא עושים בשביל טיפ קטן.
טחנת הרוח הזאת נמצאת גם היא בכניסה למתחם הארמון. בעבר היא שימשה כטחנת קמח אמיתית, אבל היום היא הפכה למוזיאון וגלריה לאמנות. בשל קוצר זמן לא נכנסו פנימה:
גם השליטים שבאו אחרי פרידריך הגדול השתמשו בארמון, בעיקר כמעון קיץ למשפחה המלכותית. המתחם כולל מספר מבנים נוספים מלבד הארמון הראשי עצמו. יש את מה שנקרא הארמון החדש, יש את ביתן התה הסיני, ועוד ארמון בשם ארמון שרלוטנהוף ועוד. הנה מבחר מהתמונות שצילמנו:
הפסלים והציורים מתארים הרבה זוגות ומעשי אהבה ובמיוחד בולטת העובדה שהחבר'ה האלה אהבו להקיף את עצמם בהמון תמונות של נשים, כולן יפות.
גני הארמון יפהיפיים ומגוננים להפליא:
וכאן, מאחורי המדשאה, יש אפילו כרם של ענבים. לא האמנתי שענבים יכולים לגדול במקום כל כך צפוני, אבל כן, ראינו בעינינו אשכולות של ענבים מזנים שונים.
בתוך הגן יש מעברים מקושטים שקיסוס מטפס עליהם
והדבר הזה - גאזיבו? - כנראה שימש למנוחה מוצלת למי שהתעייף לשוטט בגנים.
בקיצור, שווה לבוא לראות איך חיו המלכים ללא דאגות.
אחר כך רצוי לחזור למציאות ולנסוע לבקר במרכז העיר פוטסדאם. גם שם יש כמה אטרקציות, כמו למשל עוד ארמונות שויתרנו עליהם כי הספיק לנו מהמונרכיה .
לפוטסדאם יש שער ברנדרבורג קטן משלה:
מי שמתעייף מהסיור הרגלי, יכול להיעזר בשירותי הכרכרות. הסירחון מובטח.
ואחרי שיטוט במדרחוב נחמד מלא חנויות (חלק מהדברים זולים יותר מאשר בברלין) ואחרי ארוחת צהריים באחת ממסעדות המדרחוב, חזרנו חזרה לתחנת הרכבת, ובדרך נתקלנו בבית הקברות המיוחד הזה:
במקום שיש - צמחייה... אהבתי את הרעיון, למרות שאצלנו במדינה המדברית שלנו, מי ירוץ כל שני וחמישי להשקות? כאן השמיים משקים בחינם כל השנה.
לקריאת הפרק הקודם לקריאת הפרק הבא